יומנים > יומן - מלא 07/03/1966

{0202-15} 7.3.1966, יום ב' . המשכתי היום כתיבת "שיחות עם ערבים", וגמרתי תשובתי לשטריגלר. בערב נסעתי לדימונה לפגישה עם סניף רפי. יושבים עוד בחדר שקבלו לימי הבחירות, כי אין אמצעים לשכור דירה. לרדו מסר סקירה על עניני המקום. הישוב הגיע כבר ל23000-. יש 200 מחוסרי עבודה, כי העבודה בים המלח נפחתת. יש בעיר 8 בתי ספר יסודיים, מהם 2 דתיים. יש ב"ס תיכון, כולו חפשי. חצי ההוצאה מספיק משרד החינוך, וחציו העיריה. אחר כך הציגו החברים שאלות: עד היכן יגיע קשרנו עם גחל (דן אבני). חיים דהן חזר על {0202-16} שאלה זו. יצחק טולידנו: אין רגש בטחון בעתיד. המורל יורד. שתי השאלות מעיקריות הן: כלכלה ובטחון. אין בטוחים שיש דאגה מספיקה לבטחון, והמצב הכלכלי הולך ורע. יצחק צברי דורש בחירות אזוריות ברפי. יקח כל נבחר כנסח אזור אחד לעצמו וידאג לו ועימיד אותו בקשר מתמיד. שלוס לס (פרלני) דורש ביטוי יום יומי בבחירות אזוריות. דוד ראובני שואל: מה הן המגמות של המדרשה בשדה בוקר. יוסף פרץ: בא לרפי מפני גישה ממלכתית, אין מבליטים גם ברפי גישה זו. רן שבדי: מדוע לא נעשה כלוס לשנות בעניני בטחון לאחר דברי ברפי. שלום כהן שואל אם המערך פנה לרפי להצטרף, כי קרא שספיר ביקר בביתי. לרדו - טובי מפא"י נצטרפו לרפי, אך אין מראים דרך אלטרנטיבית, ממשלה חדשה. הדיבור של החברים היה אפוף רוח של פסימיות ויאוש, כאילו המצב חסר תקווה. אמרתי שאמנם אין לקוות שמחר ישתנה המצב ותבוא ממשלה חדשה. יש להניח שממשלה זו תישאר ארבע שנים, אם כי בצבור אין אמון והדאגה גוברת. אולם אמונתי גדולה בעם, ואם תקום תנועה אשר לא במלים אלא במעשים בהתנהגות יום יום תראה דרך אחרת - דרך של נאמנות לערכים מוסריים - ימצאו הדברים והדברים עלולים להשתנות, יש לי אמון בצבא, יש לי אמון בנוער החלוצי, וכל גדלה של העליה השניה היה ברעיונות החדשים שהם גלו - כי גם בעליה הראשונה היו רעיונות אלה - אלא הם לא הטיפו אלא הגשימו, ואם כי המנהיגים הציונים במרכז היהודי הגדול ביותר אז - ברוסיה - לא עלו לארץ עד שהמהפכה הבולשביסטיח לא אפשרה להם להשאר (ואלה שהצליחו להימלט לרוסיה ולאמריקה - עשו זאת) אבל העליה השניה שלא היו מנהיגי היהדות'בגולה יצרו תנועה גדולה של מגשימים ע"י דוגמת חייהם, ואם רפי תהיה תנועה שמעשיה יחנכו - לא דבוריה בלבד - נוכל בארבע שנים לחולל מהפכה.