יומנים > יומן - מלא 16/10/1925

{P001} {0182-129} כ"ח תשרי 16 אוקטובר 1925 בבוקר יצאתי לעין חרוד. בחיפה ישיבה את מ.פ.י. וחלפון על שביתת הערבים: השביתה פרצה 5 אוקטובר. 100 נגרים, 20 חיטים. המשכורת המינימלית הנהוגה 35 ג"מ. מינימום של בוגר 10 ג"מ נוער מקבל 10 ג"מ לשבוע. עובדים 12 שעות, אצל הגרמנים עובדים החל מ - 1 אוגוסט 10 שעות. הארגון התחיל לפני 3 חדשים. הכרזה אז שביתה של 50 בלי עזרת המועצה והופרה מיד. השובתים בעצמם שבו לעבודה. לפני שביתה זו הזמין הקלוב שלנו (חלפון ופיליפ) 9 נותני העבודה ודרשו: 8 שעות עבודה, תשלום בעד שעות נוספות, קבלת ופטורי פועלים ע"י האגודה, הודעה מוקדמת של שבועים. הבעלים טענו שאם {0182-130} הדרישות יתמלאו ילכו מהם כל הלקוחות היהודים (לדעת חברינו רוב הלקוחות אינם יהודים). אחד אמר: בעוד 5 שנים אצטרך לנדוד מהארץ, בינתים אני רוצה לצבור כסף. המושלימים נטו לקבל את הדרישות, אך הנוצרים התנגדו. רוב הפועלים נוצרים, קטולים. הפועלים החליטו לשבות. ב- 6 לאוקטובר הכרזה שביתה גם אצל הגרמנים. כמיל ג'דע ואיוב בהו מלאו את הדרישות ופועליהם חזרו לעבודה. הם קבלו גם פועלים נוספים. נסו להביא מפירי שביתה, רך בעזרת הסברה שבו המפירים. ב- 7 לאוקטובר הציגו משמרות. הסבירו הענין לממשלה. אתמול פנה קבלן ערבי סימן טרשא לחלפון לתווך בין הבעלים והפועלים. הוא מציע הגדלת המשכורת אך לא 8 שעות. חלפון הסכים לתשע שעות ולהוספה של 2.5 ג"מ ליום. לדעת ארדטשין צריך להחיש גמר השביתה. החלטנו שהפועלים יוציאו כרוז לצבור הפועלים להסתיר את השביתה ודרוש עזרה חמרית ומוסרית. הבטחתי בשם ההסתדרות 10 לי"מ. המועצה תאסוף עוד 15 לי"מ. פועלי הרכבת הערבים מסרו 553 ג"מ לעזרת השובתים. 3 פועלים שובתים ערבים נדונו לשבעה ימים מאסר. נודע שהשבוע בועדת האחוד של הפרקציה ופוע"צ הוא שניאורסון. מסרתי לדב בטלפון שיטפל את אב. כהן ויקבע אתו ישיבת הוה"פ ליום השני בערב ויפנה אצלו גם את הערב של יום שלישי. {0182-131} טשרקבסקי מוסר שהגדוד מתכונן לעשות לרקבידציה לקבוצת תל חי ולאחדה את קבוצת כ"ג. מוציאים משם את אנשי ההסתדרות ומכניסים "שמאליים". חצי תל חי היא בעד עזיבת הגדוד. ב"כ אה"צ מסר לי חלפון שבכרמל הופיעה רשימה המזמינה את הפועלים ונותני העבודה למשרד "כרמל" מחר למצוא פשרה בסכסוך. אחרי התיעצותנו אמרתי שיקבלו את ההזמנה אבל שילכו רק לשם אינפורמציה. ב- 4.20 יצאתי לעין חרוד.