יומנים > יומן - מלא 16/10/1934

{P001} {0123-70} 16.10.34 [ישיבה עם הציונים הכלליים. הודעתי] ... לשמורק שהצעתי על איסור שביתות אינה בשבילנו בגדר ווכוח. . . . . . אין זאת אמת שהסכסוכים בין הפועלים והמעבידים מרובים מאשר בארץ אחרת. יש סכסוכים קשים על עבורה עברית. יש סכסוכים בין פועלים ופועלים, - אבל פחותמכל יש סכסוכים בין פועלים ומעבידים. נדון אתכם על הסכם שמחייב שני צדדים,לא נדון על שום הצעה אחת המחייבת רק פועלים, כי אתם אינכם ב"כ המעבידים. - הועדה הפוליטית. גולדמן - מסכים לב.ג. רק בזאת שפעולה הערבית נעשית עכשיו רצינית: מסכים גם לפתרון תקופת המעבר: להשתתפות פריטטית בשלטון - אבל מפקפק אם האנגלים יסכימו עכשיו לכך. לפתרון הכלכלי - הוא מסכים בכללו, לא רק תכנית פיתוח מקיפה, אלא שיתוף הערבים במפעלים שלנו זה הכרח. בנוגע לסידור הסופי. צודק ב.ג. שגם להבנה זמנית דרוש מושג על הסידור הסופי של הארץ. אולם אינו מקבל הצעת ב.ג. קשר עם האימפריה והפדרציה הערבית יש בו סתירה בכל אופן קשה. לדעתי צריכה א"י להיות מחוץ לכל יצור מדיני אחר - א"י נייטרלית, שלא תהיה קשורה לשום צרוף אחר, חיובנו פדרציה פן-ערבית מעורר שנאה מצד צרפת ואיטליה. גם מבחינת יהודי העולם נצטרך לעשות א"י נייטרלית. אם א"י תשתייך לקבוצה אחת - העמיד את היהדות העולמית במצב איום. אם נהיה קשורים בפדרציה פן ערבית נבלע בששים וזה מונע קשר כלכלי. מציע לדון על ענינים אלה בא"י. {0123-71} ברנשטיין - מספיד ענין הבטחה, ואשר לשאר שטחי הקרקע יש לברר מאין יבוא ההון לרכישתם. שואל אם בשיחות עם הממשלה דנו מלבד מומ"ח גם על עניני ממשלה אחרים. מציין בשיחה שכל הנסיונות להתקרב לערבים על יסוד צמצום שאיפותינו לא הצליחו. לא נכון שהתנועה הציונית מתעלמת משאלה זו - השאלה קשה, ולא קל להציע לה פתר ון. משיחה עם ערבי אחד בהולנד, ג'זיר (אומר שהוא חבר הוה"פ הערבי) ברור לו שיש רצון לשלום. מכירים שהיהודים מתגברים. תנאי קודם להבנה - לפי הערבי - חזית אנטי אנגלית. להובר - אולי זהו הענין הכי חשוב - אולם יש סבורים שעכשיו הדבר בלתי אפשרי. השתתפות בשלטון - כפי שגולדמן מציע - גרועה ממוס"ח. כל זמן שהיהודים הם מיעוט - כל ההסכמים עם הערבים אינם שווים כלום. כל הזכיות שיבטיחו לכם עכשיו הערבים לא יהיו להם ערך. שיחה על ענינים אלה עם הממשלה מסוכנת, ולחבר ההנהלה, אפילו אם הוא מודיע שהוא מדבר רק בשמו, אין רשות לדבר עם הממשלה. שוורצברט פסימי בנדון מו"מ עם הערבים, אם כי אם לחפש מגע עם מפלגות ערביות אין לדבר על שטחי קרקע במשך 3 השנים בשנה רק נקבל אלף דונם, בלי יועצים לקה"ק אין לדברעל אפשרויות גדולות ועל מדינה עברית. פסימיות שלי ביחס לערבים מבוססת על דברי ב.ג, אין עם מוותר על ארצו לטובת אחר. יש לנו רצון לצדק - אבל שלום עם אנגליה ושלום עם ערבים זהו תרתי דסתרי. לאנגליה יש פוליטיקה של הפרד ומשול. מזהיר את ההנהלה נגד רעיון הפריטט. {0123-72} בלומנפלד - עם הערבים יש לדון לארק על ענינים כלכליים אלא על ענינים פוליטיים. הצעות ב.ג. דורשות דיון. תמיד הייתי בעד העמדה שהביע כאן גולדמן - עלינו להודיע שהתנגדותנו למומ"ח אינה נון-קואופריישון. שמורק - בתקופת המעבר יש להניח את הסטטוס-קוו. אם מתנגדים לממ"ח מוכרחים להתנגד גם לפריטט. בשאלה המשקית - יש להוכיח שאין אנו רוצים לנשל אותם. כמו שאנו עושים עכשיו בחולה, וכמו שחושבים לעשות בנגב. באשר למטרה הסופית - טוב שיהיה לנו מושג אבל אי אפשר לנהל פוליטיקה דו-פרצופית ללכת גם עם הערבים, וגם עם האנגלים. עניתי על כמה הערות. - 2 אחה"צ ישיבה עם הציונים הכלליים. יחסי עבודה. דנים על הצעתי (בנוסח החלטת הקונגרס ושנויים קלים). שמורק - זה הסעיף העיקרי בתכנית. אמנם לו נדמה שאר הסעיפים אינם מסדרים כלום. דורש ועדת בוררות ארצית, בין שיש הסכם בין שאינו. כמו כן ועדת בוררות מקומית. מתנגד ללשכת עבודה על יסודות פרופירציונליים. הסכמי עבודה יעשו מעבידים גדולים. אבל יש המון תעשיות קטנות שאינן יכולות לתת אותם התנא ים לפועלים, ואינן יכולות לחתום על הסכמים. בארץ שמעתי תלונות רבות שמשקים קטנים יורדים מפני תנאי ההסתדרות שאינו יכול לקבלם. עניתי לשמורק, שכאיש אחראי אסור היה לי לשמוע תלונות נגד ההסת' מבלי לבוא להסת' ולברר אמיתותן. אני לא אוכל להסכים לבוררות, אם גם הצד השני {0123-73} שבשמם טוען שמורק, לא יתחייב לבוררות, ואם לפני הבוררות לא תוקם חוקת עבודה אשר תוסכם על ידי שני הצדדים, כי בוררות אינה שרירות, ויש דברים אלמנטריים שאינם ענין לבוררות, כגון אם מותר לפועל להיות מאורגן. אם שמורק יודיע בשם מעבידים שהם מסכימים לחוקת עבודה, ואחד מסעיפיה יהיה בוררות, אהיה גם אני נכון להביא הצעה זו לפועלים. בלומנפלד - מסכים לב.ג., רק בסעיף אחד הוא אולי חולק - שיתוף הועד הלאומי ביסוד הלשכות. בלומנפלד - מציע שיש להתווכח.... [רוזנבליט מציע לא להתווכח, אלא בישיבה הבאה]... יודיעו הכלליים את עמדתם. שמורק מתנגד ומציע לדון על סעיפים נוספים. המשך בחמש אה"צ. התיעצות [ברל], פודרוז'נסקי ואני בענין הסוכנות. פ. מציע משרדו לסוכנות עד 6 אחה"צ. אחרי 6 ישלחו הטלגרמות ישר לביתו של פ. יש לו טלפון שאפשר לדבר בו לחול. לכך נחוץ עוד עוזר בכסף. המשרד פה צריך להוציא ביולטין יומי - דבר זה יעשה - לע"ע - במשרד רציוני ע"י הים וישראל כהן בהשגחת לוקר. פודרוזנסקי לוקח על עצמו להתחיל ב1- לנובמבר משעה 8 בבוקר (שעון לונדוני) עד 5 אחה"צ (כנ"ל) - הטלגרמות ישלחו למשרדו - [ כתובת בכתב יד ] בכל השעות האחרות - לביתו על פי המען [ כתובת בכתב יד ] בשבת רק עד 12 במשרד הנ"ל, מ12- ואילך וכן גם ביום הראשון - הטלגרמות ישלחו לבית פודרוזנסקי (הנדון 9286). הביולטין הלונדוני יוכן לע"ע במשרד הציוני.