יומנים > יומן - מלא 16/10/1957

{P001} {0160-44} 16.10.57, יום ד' הבוקר באו הנה נחמיה, משה, מאיר ושמעון - במטוסים. הקדימו לבוא לפני שאל ווילמן, עוד אמש קיבלתי הפרוטוקול של שיחת משה ושמעון עם שני הגנרלים - על אימוני-חנם בצרפת, רכש, ושתוף פעולה והתיעצות פריודיות (פעם בשלושה חדשים) בין צבאנו ובין צבא צרפת. אמרתי למשה שאני מסכים לכל הדברים האלה. משה התאונן כי אשכול אינו נותן הדולרים לרכישת הווטורים אלא אם נפחית תביעותינו בלירות ישראליות. אברר דבר זה בשובי לירושלים. הסכמתי לנסיעת שמעון לגרמניה בעניני הצוללות. נחמיה הביא שתי תשובות: מ.מ. דורמן ומ. פנחסי. עוד הספקתי לכתוב להם לפני בוא השיירה של הצרפתים. הם לנו בבאר שבע ובאו הנה ברכב - יחד עם נשיהם וגם בנו של גנרל שאל (ג'ילבר), מקודם סיפרתי להם על תולדות המקום וכיצד נקלעתי לתוכו לפני כארבע שנים וכיצד התפטרות יורשי במשרד הבטחון שוב הוציאה אותי מפה, כי כל הקנדידטים המוצעים סרבו לקבל ודרשו שובי, והצבא הוא בעיני עוד יותר חשוב מהמדבר. לאחר כמה דברי נימוסין - נפרדו הנשים ובנו של שאל ונשארו רק שני הגנרלים הצרפתים, משה, מאיר, שמעון, נחמיה ואנכי (ומתורגמן): אני דיברתי עברית. את שאל לא היה צורך לתרגם, אמרתי לו שקראתי בפרוטוקול של שיחתם עם משה ושמעון ואני מסכים למסקנות ולפגישות הפריודיות. שאל שאל מה אני חושב על המצב בסוריה ובהמה"ת. {0160-45} אני שאלתי אותו במשך השיחה אם הוא רואה פתרון לבעית אלג'יר. הוא רשם לעצמו כל דברי ואמר שימסור אותם לממשלתו - לכשתקום. אמרתי לו כי המאורע המרכזי בעולם הוא "הירח", ואילו לא היו משמעיות רבות, מדיניות וצבאיות כרוכות במעשה זה - היינו יכולים כולנו לראות בכך כיבוש מדעי אנושי גדול. אבל למעשה זהו קודם כל מאורע פוליטי ממדרגה ראשונה שחיזק כוחה של רוסיה. סוריה אינה זו שלפני שנתיים או שנה, כשעוד היתה לצרפתים בה קצת השפעה, ולארה"ב - יותר. סוריה היא עכשיו למעשה גרורה סובייטית, אם לא באופן פורמלי, והוא הדין מצרים, אם כי נאצר ערום יותר ועודנו מנסה לתמרן כאילו הוא נייטרלי ולא מתנגד למערב. אבל למעשה אין הבדל בין שתי הארצות. אילו היה המזרח התיכון שטח מסוגר ונתון לנפשו לא היינו חוששים לא לסוריה ולא למצרים, אם מי אנו זקוקים לנשק נוסף. אבל סוריה עכשיו בעיה של המה"ת אלא בעית העולם, כי מאחוריה עומדת רוסיה. וההתאנות המתגברת של רוסיה לתרכיה מעוררת דאגה. לפני כמה שנים, בימי סטלין, דרשה רוסיה שני מחוזות מתרכיה, וחזרה בה אחר כך מדרישה זו אבל הבולשביקים אינם חוזרים אף פעם מדרישתם באמת. עד להופעת הירח הייתי סבור שאין בה"מ רוצה במלחמה, ולכן לא תהיה מלחמה, בכל אופן לא מלחמה עולמית וזה משני טעמים: 1) אינם רוצים בסיכון, כי מלחמת המימנים תהרוס שני הצדדים, 2) מפני חולשתה בגרורות ובכמה מהשבטים והעמים ברוסיה, השונאים את המשטר ורוצים במפלתו. נאמנים למשטר בעצם רק העם "הרוסי הגדול" אם מטעמים פטריוטיים (הבולשביקים בנו אימפריה יותר גדולה מהצארים) ואם מטעמים אידיאולוגיים או שניהם. אבל {0160-46} אחרי הטבח הירח איני כל כך בטוח שלא תפרוץ מלחמה, אם כי אין מלחמה הכרחית. אבל אין ספק שהטסת "הירח" היא מכה חזקה לארה"ב - ולמערב החפשי. אם בה"מ תתנהג כאשר התנהגה ארה"ב כשהיה לה המונופולין על פצצות אטום, - אין לי ספק שבמשך שנים אחדות אה"ב תדביק את רוסיה. כי זוהי התועלת בהטסת "הירח" - נפתחו עיני העם האמריקני לסכנה. הדבר עורר דאגה ואולי גם פחד, ויהיה לחץ על הממשלה שעליה אמר לי אתמול בנו של רוזוולט שאין לה מדיניות, ויש להניח שהצבא לא ישתוק, ולא יסמוך כל כך על ה-.S.D כאשר עשה עד עכשיו. בינתיים הכרחי שהעולם החפשי יבצר כל עמדה שלו ויהדק אחדותו, וקודם כל יש לבצר עמדות העולם החפשי במה"ת. בצורנו אנו מוכרח להיות לא רק צבאי בלבד, אלא גם משקי ותרבותי. עלינו לקלוט עולים, לפתח חקלאות, תעשיה וימאות. ומשום כך אנו רוצים לחזק קשרינו עם צרפת לא רק בשטח הצבאי, ומשהו חשוב כבר נעשה בשטח זה. אבל לא רק עם צרפת, אלא עם כל ידידי צרפת באירופה. אנו רוצים גם בקשרים עם נאטו לאו דווקא כניסה לנאטו, אני מכיר שאנו מדינה קשנה ועם מצער, אבל יש לנו שני יתרונות בשביל העולם החפשי: אנו יושבים במה"ת, וזוהי המדינה היציבה היחידה המקיימת חופש ודימוקרטיה במה"ת, מחוץ לתרכיה. ויש לנו יהדות בעולם שבכמה ארצות היא מהווה גורם בעל השפעה. אנו יודעים יותר מאחרים מה שנעשה במה"ת, וידיעתנו תוכל להיות לברכה לעולם החפשי. ובידינו לעשות שני דברים שיש בהם ברכה גם לכל העולם החפשי: 1) ישירות, 2) באופן אמצעי. ישירות - ע"י חיזוק כוחנו הצבאי והמשקי. באמצעות - ע"י יהדות אמריקה. איני מגזים ואין להגזים בערך גורם זה. יש רק חמשה מיליון יהודים בארה"ב, אבל השפעתם גדולה מכמותם. ומכיוון שבעיני יסוד ובערכי יסוד אנו משותפים - ישראל וארה"ב - יכלה ארה"ב לסייע למדיניות שלו בארה"ב, כאזרחים נאמנים לארצם, ומבלי להפריז - יוכלו לעזור למעמד צרפת בארה"ב. {0160-47} כפי שאני מכיר המצב ברוסיה - לא חל שום שנוי יסודי אחרי מות סטלין, ולא יחול בקרוב. עקרוני הקומוניסם לא מתחלפים, משנים רק מזמן לזמן את התכסיס. המטרה היסודית היא - שלטון עולמי, ולא רק מתוך שוביניסם (גם זה פועל) אלא מתוך אמונה ביעוד וביכולת הקומוניסם לגאול את האנושיות. חל אמנם שנוי פנימי ברוסיה: גדלה אינטלגנציה שאינה מקבלת בנקל בענינים תרבותיים ומדעיים דעת השלטון אבל ביסודו המשטר לא השתנה ולא ישתנה בקרוב. ואין המערב יכל לסמוך על דברי השלום שמשמיעים מזמן לזמן שליטי מוסקבה, הם לא יפסיקו חתירותיהם וחדירותיהם, אלא ימנעו מהם בכוח, לאו דווקא במלחמה. ולכן חיזוק כל עמדה של העולם החפשי בכל מקום וקודם כל במה"ת שנהפך לנקודת המוקד של המלחמה הקרה. לשאלתי אם יש סיכוי לפתרון בעית אלג'יר - ענני שאל בסקפטיות. אין חשש רב למצב באלגיר, כי המרד הולך ונשבר, ואפשר להגיע עם הרוב של המוסלימי לירי סידור. איני יודע מה יהיה עכשיו, אבל היה סיכוי לחק הקדרים של בורגס מונורי. לצערו אין אמריקה עומדת לימינה של צרפת, והוא חושש להרעת היחסים עם טוניס ומרוקו. אמרתי לו שלאחר שתקום ממשלה פחות או יותר יציבה אול" כדאי יהיה להיפגש גם במישור מדיני כמו שהסכמנו לפגישות במישור צבאי. שאל רשם הכל - וימסור למי שצריך. נפרדנו בידידות, והנשים הביעו התפעלותם ממה שראו במשק (לא יכלו לראות הרבה!) {0160-48} - שמעון סיפר ששר האוצר הצרפתי הטיל ויטו על מכירת הווטורים, כי לא הגידו עד עכשיו על עיסקה זו. בורגס היה צריך להגיד, ושכח כנראה, ופתאום נודע לו הדבר והוא כעס והטיל ויטו כי לא היה כלל דיון על כך בממשלה. - בהבוקר של היום מצאתי חליפת המכתבים ביני ובין בן ציון כץ. זו תופסת כמעט עמוד שלום ב"בוקר". פרסמו גם תשובתי לגרומן מדוע התנגדתי לפרסום תחילה.