יומנים > יומן - מלא 16/10/1960

{P001} {0193-69} 16.10.60, יום א' קיימנו הבוקר ישיבה קצרה של הממשלה בתשע שבה הספדתי קצרות את טולידאנו. לפני הישיבה שוחחתי עם רוזן - ושאלתיו כיצד הוא כאיש משפטים סבור שועדת חו"ב מסוגלה לברר שאלה שאינה מדינית - שלא שאלת עובדה: מי נתן הוראה לבצע "המעשה הביש". לבסוף הודה לי רוזן שועדת חו"ב לא יכלה לעשות זאת. בסוף ישיבת הממשלה שאלתי את ברזילי אם הוא מזדהה עם הראיון שנתן יערי ל"מעריב" ביום ששי האחרון כי פרשת לבון היא "דרייפוסיאדה" - או אם הוא מסתייג מהאשמה זו. הוא ביקש זמן לעיין בשאלה. החלטנו לקיים ישיבה מחר בשמונה בבוקר. {0193-70} בשתים וחצי הספדתי את הרב טולידאנו בבית כנסת ישורון, ואחרי הספיד אותו הרב אונטרמן. קהל רב השתתף בהלוויה. בארבע אה"צ נפגשתי עם משלחת גדולה של יהודי מונטריאול ושוחחתי אתם כשעה על משלוח בניהם לארץ, על חינוך עברי לילדים ועל השקעת הון. בחמש בא לבקרנו פרופ. Josus de Castro מברזיל יו"ר ארגון עולמי נגד רעב. סיפר לי בארצו - הדרום עשיר, והצפון רעב. שאלתי מה ראה בארץ ( הוא שהה בו עשרה ימים) או יותר נכון בעם ישראל. אמר לי שני דברים: ישראל היא מיקרוקוסמוס שיש בה כמעט ככל הבעיות העולמיות, והיא פותרת אותן בכשרון, וכל העולם צריך ללמוד ממנה. שנית - האנשים אינם קשורים לחוקים שמחוץ לבם - אלא מעצבים את חייהם לפי רצונם והערכים שהם מקדשים. התפלאתי לראיה חודרת וקולעת זו. בארצו יש צורך בריפורמה אגררית. מדוע לא עודים אותה? כי בעלי האחוזות משפיעים על הצבעת העניים התלויים בהם, והם מעכבים. הנשיא החדש לדעתו יהיה יותר פרוגרסיבי. הורגשה בדבריו ידידות רבה - לארץ וגם לי באופן אישי, עד כדי הפרזה. יצחק נבון עמד על כך שדברי לועדת חוץ ישאלו על ידי הרצל ברגר ולא על ידי. אמרו זאת לברגר - ענה שהוא צריך לעיין עד מחר. החלטתי שהוא ישאל הדברים בשמי והוספתי בסוף כי הוטב לבטחון מהתפטרותו של לבון. {0193-71} לאחר שממשלת צרפת הביעה אי-התנגדות (אם כי בלי התלהבות) למכירת נשק מצדנו למלי נתתי הוראה למכור להם כל הנשק המבוקש והסכמתי לבן-נתן ועוד שנים יסעו לשם כך למאלי. חתמתי הערב על המכתב לדי-גול (רק היום קיבלתי התרגום הצרפתי ששופר על ידי שפירא), ומחר ישולח באוירון לפריס. הודעתי לאיתן שלא יבקש ראיון, אלא ימסור המכתב ע"י השליש של די-גול. כי איני בטוח שדי גול יתן ראיון לאיתן. לפני צאתי משדה בוקר ביקרתי ביום ו' - 14.10.60 את התחלת בנין בית ברל - התחילו בבנין 3 בנינים לתלמידים, ובערב נפגשתי לשיחה עם קבוצת צופים בת 80 חברים (50 בנים 30 בנות) בנות שמעיניות, שעומדים כאילו להצטרף לשדה בוקר. פתחתי בשתי שאלות: כמה מהשמונים יבואו לאחר גמר שרות הצבאי להתישב בשדה בוקר, וכמה ישארו בה לצמיתות. בת אחת ענתה: 50 יבואו, ישארו 10...אמרתי להם שאנשים בדרך כלל מתחלקים לצרכנים וליצרנים. אין זו חלוקה אבסולוטית. כל איש הוא צרכן, ומעט אנשים בוגרים אינם לגמרי יצרנים באיזו מידה שהיא. אני מתכוון לתכונות יסוד באדם:העיקר לקבל או לתת. איני יודע אם תכונות אלה טבועות מלידה או נרכשות ע"י חינוך דוגמא ודרכים אחרות, אבל יש שני סוגים אלה. ורק הודות להתגלות טיפוס יצרנו במשך 80 השנים האחרונות הצלחנו ליצור מה שיצרני בארץ ובצענו שתי מהפכות: מהפכת אדם ומהפכת טבע. אולם עדיים אנו עומדים בהתחלה, והמשימה לעשרים השנים הבאות היא אכלוס הנגב, שבו תלוי גם בטחון ישראל וגם {0193-72} עצמאותה הכלכלית - דברתי על חשיבות אילת כמוצא ליבשות אפריקה ואסיה, וההכרח לעם מיושב, לדם כך נחוצים יותר מאשר קיום "יצרנים" - כלומר אנשים שפועם בלבם יצר ליצירת בראשית. סיפרתי להם על מראה עוני והתרשמותי מדימונה, ויש ליצור מאה דימונות כאלה - גם בעזרת חקלאות וגם בעזרת תעשיה. ההקשבה היתה טובה. אם דבק משהו בהם - נראה בעתיד...