יומנים > יומן - מלא 07/11/1936

{0134-05} 7.11.36 בכינוס זה אמסור סקירה על: א) הרכב הועדה, סמכותה, משקלה. הממשלה לא חייבת {0134-06} לקבל מסקנותיה - אבל דעת הקהל תושפע ממסקנות אלה במידה מכרעת. ב) אפשריות שלוש גישות: 1) אפולוגטית, לימוד זכות על מפעלנו כנגד טענות הערבים, 2) יהודית חד-צדדית, המתעלמת מתביעות וטענות הערבים ומבררת רק זכויותינו ומשאלותינו. 3) אינטברלית, המגוללת פרשת העמדה שלנו במלואה ואינה מתעלמת מקיום הערבים, זכויותיהם וטענותיהם המוצדקות. עלינו לקבל עמדה (3), כי גישה (1) עלולה להנמיך קומתנו, גישה (2) תזיק לנו מבחינה פוליטית. ג) כיסוד לטענותינו משמשת לא הצהרת בלפור והמנדט - אלא 3 הנחות היסטוריות: 1) הקשר בין עם ישראל וארץ ישראל - שלא נפסק אף פעם, והוכר במנדט כיסוד לשוב ולהקים ביתנו הלאומי, 2) מצוקת העם היהודי בגולה, היותנו מיעוט בכל מקום, נטולי קרקע ותלויים בחסד זרים . צורך בהגירה וסגירת כל הארצות בפנינו. 3) א"י כארץ נשמה, דלת-אוכלוסין ובעלת אפשרויות רבות בחקלאות, חרושת, ים, מסחר, לקליטת מיליוני עולים (הקשר, הדחיפה, המשיכה). {0134-07} ד) זכויותינו לפי המנדט - המנדט לא ביטוי שאיפותינו אלא ניסוח ההתחיבויות של אנגליה - התחייבויות בין-לאומיות, ולא חד-צדדיות כהצהרת בלפור - כלפי שאיפותינו . המנדט אינו התחייבות כפולה במובן שמצד אחד הוא התחייב כלפינו ומצד שני - כלפי הערבים . אלא מלבד חובות ממשלת המנדט לתושבי הארץ - כולם כיהודים כלא יהודים, ללא פדות - יש למנדט זה תפקיד מיוחד, יחיד במינו, שאין לשום מנדט אחר . שימת הארץ בתנאים פוליטיים כלכליים ואדמיניסטרטיביים כאלה אשר יבטיחו הקמת הבית הלאומי. ההבדל בין חובות המנדט ובין תפקידו . החובות מרובים (מקומות קדושים, שויון אזרחי וכו') אבל תפקיד - מלבד תפקיד השלטון, רק אחד - בית לאומי. הזכויות המפורשות - מלבד שימת הארץ בתנאים וכו' - הן שלוש: 1) הכרת הסוכנות היהודית כביאת כוח העם גם בעניני הבית הלאומי וגם בעניני הישוב היהודי בארץ (המנדט עצמו מבחין בין שני דברים אלה) לשם פיתוח הארץ. 2) הקלת עליה, 3) אימוץ התישבות צפופה. ה) הכרת הסוכנות פירושה שלא הוכרו הזכויות של העם לגבי עליה ובנין הארץ - אלא הוכרה נציגות פוליטית של העם כולו בכל הענינים הנוגעים לפיתוח הארץ, לישוב היהודי ולהקמת הבית הלאומי . לא יהודי א"י מופיעים אלא האומה העברית. ו) בשטח העליה נעמוד על הגנת העקרון של יכולת קליטה כלכלית, ז"א על מלוא יכולת הקליטה, ועל חובת הממשלה {0134-08} להרחיב את יכולת הקליטה למען "הקל", סייע, אמץ, על עליה יהודית help @make easy - facilitate) (forward ונלחם נגד כל סייג וצמצום פוליטי. ז) בשטח הקרקע עלינו לעמוד על דרישות נגטיביות ופוזיטיביות . לא נוכל להתעלם מהפיסקה בסעיף 6 במנדט האומר ile ensuring the rights and position of@@ - opulation are not prejudiced@ other sections of the אבל נתנגד לחוק יחידת-המחיה שרק כובל המשק ואינו מסייע לפלח. נדרוש קיום סעיף 6 ו-11 לאמץ התישבות צפופה ולהנהיג משטר קרקעי של עיבוד אינטנסיבי. א) ניצול מכסימלי של אוצרות המים, ב) מתן אפשרות להכשיר הקרקעות הצחיחים, ג) להעמיד לרשותנו קרקעות הממשלה. (שנוי חלוקת אדמות בית שאן). ח) נגולל פרשת מפעלנו . מה עשינו בשטח ההתישבות החקלאית, ייבוש ביצות, התקנת השקאה, גלוי מקורות מים חדשים, הכנסת תרבויות חדשות, הגדלת היבולים, ארגון השווק, הפרית שטחים שוממים, רבוי הישוב . בשטח התעשיה - יצדנו תעשיות חדשות, בשטח התרבות,ואמנות והמדע, הבריאות, הבנין והסלילה: הרמת מצב העובד, השכר ותנאי העבודה, הארגון המקצועי, הגדלות הכנסות הממשלה. ט) השפעת מפעלנו עלהערבים בשטח החקלאי (גידול שטח ההדר, שכלול שיטות העבודה, הטבת הבריאות, הרמת החינוך, המעטת {0134-09} התמותה, רבוי הישוב, רבוי אפשרויות עבודה, ארגון הפועל הערבי. י) תרעומות שלנו: 1) סעיף ב' לא נתמלא, 2) סעיף ו' ביחס להתישבות לא נתמלא, 3) קופחנו בעבודות הממשלה בנמל, בחינוך, בבריאות, בכוחות הבטחון, בפקידות, 4) כל המדדים מרוכזים במרכזים ערבים, 5) קיפוח השפה - הטרנליטרציה, 6) א"י - פלשתינא. 7) מאפשרים הסתה גלויה ומאורגנת 8) הארץ נהפכה למרכז מושלימי (?) 9) חלק מהפקידות לא נאמן למנדט 10) אין בטחון לחיים ולרכוש 11) המאורעות, 12) סגירת עבר הירדן לעליה ערבית בלתי לגלית יא) גורמי המאורעות. 1) חוסר תקיפות(נמרצות) בקיום המנדט, 2) השלמה עם הסתה מאורגנת 3) גורמים זמניים 4) חולשת הממשלה במאורעות יב) הנחות כלליות למדיניות הבאה: {0134-10} - בינתים נפגשו המופתי, גמאל, רגיב ואלפרד רוק עם הנציב . מחו נגד השידול . הנציב ענה שלא הוא אלא המיניסטר החליט . הוא רק הוריד את המספר ל- .1800 ענו החשיבות היא לא במספר אלא בפרינציפ . אילו נתנו רק 18 היו מוחים גם אז. הזקן יעצם להמנע מחרם - הודיעו שזוהי החלטתם הקטיגורית. עוני וחלדי שבו מרבת עמון, ובשלוש נתאסף כל הועד, המיעוט נוטה למרוד בהחלטת החרם - אבל כדברי אהרון לא יעצרו כח. הפלסטין - העתון היחיד שהופיע הבוקר - לא פרסם החלטת החרם, כי הממשלה אסרה עליו. - דיל הזמין הבוקר את קיש, וכפי שסיפר לב.ג'. - הביע את אכזבתו ומרירותו על מעשי הממשלה . יש כאן דיקדטורה לא-קונסטיטוציונית המשחיתה כל דבר טוב . הוא בא הנה ובדעתו היה לפרק נשק הערבים, והממשלה הכשילה הדבר. - בערב הודיעו לנו שהישיבה המורחבת של הועד הערבי אה"צ אישרה אתההחלטה להחרים הועדה. אם יעמדו בהחלטתם - ואיני רואה כל סיבה לשנוי - יקוצרו ימי הועדה בארץ, ותור הופעתנו יקדם . לפי הסידורים הקודמים היתה הממשלה סבורה שתורנו יגיע ב-23 לח"ז (תור הערבים ב-20) . עכשיו כנראה נצטרך להופיע מקודם . שנויים אחרים אין לחכות מהחלטה זו . הממשלה תטען לערבים - כמובן לא כל טענותיהם, אבל הנציב יסביר שהמהומות לא היו מעשי יחידים, אלא התפרצות ספונטנית של העם כולו, מתוך התנגדות כללית ועמוקה לציונות. {0134-11} לתולדות "ההתערבות" 1) עוד ב-29 לאפריל פנה יוסוף יסין ב"כ של אבן סעוד לב"כ הבריטי בג'דה בענין השביתה של א"י הערבית . אבן סעוד אמנם אינו רוצה לעשות דבר שיתנגש במדיניות הבריטית, אך יש לקחת בחשבון החזקת הפרסטיז' שלו בעולם הערבי . "רגשערבי כללי" הניע אותו להתקרב למצרים, תימן ועירק, ויש לקחת בחשבון זאת גם ביחס לפלשתינא . הב"כ יעץ אותו בתוקף להמנע מהתערבות כי יש הבדל בין ארץ מנדט והארצות שהזכיר . יוסוף הבטיח שוב שאין המלך רוצה להתערב, והב"כ אמר לו שהוא מבין שכל זה היה שיחה פרטית, אחרת לא היה כלל מקשיב ל... 2) ב-1 במאי נפגשו המנהיגים עם האמיר ובקשו תיווכו . האמיר שאל מהי דרישתם המנימלית . ענו שדרשו הפסקת העליה, איסור קרקעות ושלטון לאומי . האמיר שאל שוב מהו המינימום. והם ענו הפסקת עליה זמנית . האמיר יעץ אותם לשלוח המשלחת ללונדון. 3) בששה ליוני היו המנהיגים שוב בעבר הירדן. האמיר דרש מהם להפסיק האלמות למען תוכל ועדת המלך לבוא. הם ענו שזוהי תשובה לגסות הממשלה. 4) נשיא הממשלה במצרים הזהיר בתחילת יוני את מוחמד טהיר לחדול מהתקפות בקשר עם המצב בא"י. 5) אמין בי עבד אל הדי ויעקוב בי אל גוסיין פנו לחפז עפיפי במצרים לשבת ראש באספה (מתי?) הוא סרב ודרש להפסיק המהומות . הם נסתלקו מאחריות למהומות . האנגלים המצרים סבורים שיעקוב גוסיין קיבל כסף איטלקי. {0134-12} 6) ב-13 ליוני נשאל הזקן מלונדון אם הוא מיעץ נציב מצרים לקבל המשלחת הערבית מא"י. הזקן התנגד לכך, כייווצר רושם שהממשלה נכונה לוויתורים והשביתה והמהומות יתגברו. 7) מ"מ הנציב הבריטי בקהירו שוחח עם נחס על עניני א"י (ב-16 או 15 ליוני). 8) נורי פשה אל סעיד מסר לקלרק קר בבגדד (ב-16 ליוני) על שיחה ארוכה עם חיים, שבו הסכים זה לבקש ממ.ה.מ. הפסקת העליה לשנה . א.ג. נשאל (ביום 20 ליוני) ע"י הנציב אם הדבר נכון. 9) ב-22 ליוני דיבר נחס באספה על שאלת א"י והביע צערו שלנציב הבריטי אין הוראות לקבל משלחת ארי"ת . הביע בטחון שהעליה תפסק זמנית . לדעת ב"כ אנגליה אין הרגשת סולידריות אמתית בין המצרים ובין ערבי א"י, והתעמולה היא מלאכותית . אין גם הרגשה אנטי-יהודית. 10) ב-27 ליוני שאל נחס שוב את ב"כ אנגליה אם יש לו ידיעה על הפסקת העליה . נענה בשלילה. 11) בתחילת יולי הודיעו לאבן סעוד שאם יעלה בידו להשפיע על ערבי א"י להפסיק המהומות יעשה שרות לא רק למ.ה.מ. אלא גם לערבי א"י . א.ס. ענה שמוסב שיפעל יחד עם גזי והאימם, והתנדב לפנות לשניהם מרצונו הטוב - אולם אך ורק בידיעת מ.ה.מ. ב-3 ליולי הודיעו לו שמ.ה.מ . מסכימה לכך ברצון . בינתיים קיבל א.ס. ידיעות שבידוי סעודיים ועבר הירדן נכונים להפגין לטובת ערבי א"י, והוא הוציא פקודות למושליו למנוע זאת . לדרישות {0134-13} שקיבל מערבי א"י להתערב ענה שהוא מעריך מצבם, אבל כל זמן שיש מהומות אין מ.ה.מ. יכלה לוותר, ולכן עליהם להפסיק קודם הפרעת החוק . ערבי א"י ענו שבהתחלה לא רבו עם מ.ה.מ. אלא עם היהודים . א.ס. שאל מה הן קובלנותיהם . ענו: שחרור האסירים, ביטול הענשים הקיבוציים והפסקת העליה . א.ס. ענה שלדעתו הם צריכים תהילה להכנע, כי מ.ה.מ. לא תוכל לדון על קובלנותיהם בלי הכנעה . הערבים ענו שאם רק יקבלו הבטחות בשלושת הסעיפים יפסיקו המהומות. א.ס. היה מוכן לתת הוראות לפואד ביי המזא הנמצא בסוריה ללכת לא"י להשפיע על הערבים, וב"כ אנגליה בג'דה ביקש לאפשר לפואד לבוא לארץ . הזקן שמח להצעה זו, אבל הביע דעתו שלפני מו"מ של המזא עם ערבי א"י דרוש הסכם בין אבן סעוד ושאר מלכי ערב לדרוש בפומבי מערבי א"י להפסיק המהומות בלי וויתור פוליטי למפרע . לפני כניסת המזא לארץ דרוש שאבן סעוד יתחייב פומבית על תביעת הכנעה ללא תנאי . אחרת ישפיעו המנהיגים בארץ על המזא ולא להיפך. אבן סעוד רצה לשתף בצעדו גם את האמיר וגם פרנץ מוחמד עלי ממצרים . בלונדון התנגדו לצרופו של המצרי . גם ב"כ אנגליה במצרים התנגד לצרוף הפרינץ ונימוקו עמו: Possible sequel of proposed action if taken by Arab rulers might be thit they would appear in Arab eyes as assuming some responsibility for the effective implementation of conditions imposed for {0134-14} the cessation of disorders in Pal. The result of such action might anyhow be to increase coordination of Arab attitude towarda us. 12) הפרינץ פנה ב-5 ליולי לב"כ אנגליה במצרים בשאלה אם אין לתקן המצב בא"י . זה ענה בשמו הפרטי שאולי יש לסדר @י@.@כללי, כלומר שהמהומות יחדלו אם האנגלים יכריזו על הפסקה זמנית של כל עליה (גם ערבית) לזמן בוא הועדה. 13) נמצא שפואד המזא חולה ואינו יכל ללכת לארץ, והוצע במקומו (13 ליולי) שייך כמיל אל כסב הנמצא בארץ ושוקרי בי אל כוותלי. הזקן ענה (15 ליולי) שהוא מבכר את פואד, כי שני המוצעים אינם מתאימים לדעתו בשביל שליחות דקה כזו . (חשש גם לרוגז הצרפתים, כי כסב היה נשיא ועד ההגנה הלאומית תחת פיצל, וארגון המרד נגד הצרפתים, וכוותלי הוא עכשיו נשיא הגוש הסורי ותמך במרד הדרוזים). בינתים התקשר א.ס. עם האימם ומלך עירק . האימם הודיע לא.ס. שאם מ.ה.מ. תבטיח הפסקת העליה - הוא מוכן להשתתף בצעדו של א.ס . גזי ענה שהוא ישתתף אם: 1) מ.ה.מ. תפסיק העליה עד אחרי דו"ח הועדה, 2) תגביל עליה, מכירת קרקע וידונו עם הערבים על הקמת ממשלה לאומית . א.ס. סבור שתנאי 2 של גזי לא במקומו . אבל הוא מקווה להפסקת עליה. 14) בלג, סיאסה ומוקטם (עתוני מצרים) פרסמו בסוף יולי (לפני 24) מאמרים בשבח החלטת הפרלמנט לטובת ערבי א"י. {0134-15} נחס התאמץ למתן את העתונות, אבל הופיעו מאמרים חוצבי-אש נגד מדיניות אנגלית בא"י. 15) ב-20 ליולי הודיעו בלונדון לציר הסעודי שעד שיפסקו המהומות אין הממשלה מוכנה להודיע כלום על עליה יהודית . הציר שאל אם ידונו על שחרור האסירים וביטול הענשים הקבוציים. ענו לו ששתי תביעות אלו כנראה קשורות להפסקת עליה, ולכן ספק הוא אם בלי הפסקת עליה יסתפקו בכך . הציר הסעודי הסכים לכך. א.ס. מסר תשובה זו לאימם ולגזי, והודיע ללונדון שישתמש בהשפעתו על ערבי א"י. 16) ב-11 אבגוסט הודיע ציר א.ס. למשרד חוץ בלונדון שמכיון שאין לא.ס. קשר ישר עם ערבי א"י - בא בדברים עם ב"כ ערבי א"י במצרים, סוריה ועירק . דרש מהם הפסקת המהומות. המנהיגים ענו שהיו רוצים לעשות כעצתו, אבל בא"י יש פניקה לרגל האמונה הנפוצה בקרב הערבים שהציונים רוצים בהחלט במונופולין על א"י to the exclusion of all Arabs המנהיגים איבדו שליטה על הצבור, ובלי שנוי בעליה (הפסקה) ובשחרור האסירים אינם יכלים לעשות כלום . ולדעת א.ס. יש למלא שני דברים אלה . ענו לציר הסעודי שיש לפקפק אם מ.ה.מ. מוכשרה בשעה זו להסכים לוויתורים. 17) נורי פשה ב-17 לאבגוסט הודיע לציר בבגדד שבעוד יומים או שלושה ימים יצא לירושלים בדרך לאנקרה למען השיג עזרת הממשלה התורכית להתישבות 8500 האשורים הנשארים המוכנים לעזוב את עירק. {0134-16} בירושלים ישאר שני ימים, ומוכן לעשות הכל למען החזיר תנאים נורמליים . ידבר עם ערבי א"י כערבי ולא כמיניסטר עירקי . נתרשם מאוד מחוזה אנגלי-מצרי ומחוזה מונטרי (על המיצרים). 18) הזקן הודיע לקוקס ב-22 לאבגוסט שהודעת המופתי על בקשת מ.ה.מ. מאבן סעוד, גזי והאימם להתערב בעניני א"י - אינה נכונה . איברהים פשה אכל בארמון ואמר שהמנהיגים אינם מעיזים להפסיק המהומות מבלי "לתת דבר מה" מקודם . גם המופתי וגם רגיב מפחדים שיהרגו אותם . נורי מסר לזקן שאמר להם שעליהם לעשות הצעד הראשוןכי שום ממשלה לא יכלה לנהל מו"מ עם מורדים. 19) נורי מקווה (ב-22 לאבגוסט) על יסוד שיחתו עם ועד העשרה לשכנע אותם להפסיק השביתה והמהומות על יסוד התזכיר שישלח על ידו ל"ועד העליון" . הוא לא יתחייב ולא ישלח התזכיר עד שהועד יתחייב בפירוש להפסיק השביתה והמהומות . אין הוא גם מציע שממשלתו תפנה למ.ה.מ. עד שפעולת הועד העליון תתגלה כאפקטיבית . הנציב ביקש ב-22 לאבגוסט יפוי כוח מא.ג. להגיד לנורי שמ.ה.מ. מקדמת ברצון תיווך זה ( intervention ). היות שנורי נשאר בארץ רק זמן קצר והמצב הולך ומחמיר הוא מבקש תשובה טלגרפית מיד . כל דיחוי עלול להגביר את הקיצונים. בדעת נורי לשתף בשלב מאוחר יותר "באופן פחות פורמלי" את אבן סעוד והאמיר בתיווכו. וזהו התזכיר: "The Gov. of Iraq actuated by the racial ties which ties them with the arabs of Pal. on the hand and {0134-17} moved by the ties of friendship and alliance which bind them with the Br. Gov. on the other, deem it incumbent upon them to mediate with a view to ending the present disturbances in Pa1., and realising at the same time the importance of the responsibility thus cast upon them through such mediation, trusts (1) to induce the Supreme Arab Comm. to take a resolution ending the strike and a1l present disorders, (2) to use their good offices with the Br. Gov. for the grand of all ligitimate demands of the Arabs of Pal. whether such demands arise out of the present disturbances or are connected with the basis of the general policy in Pal." 20) בערב, 23 לאבגוסט, הזמין הול את נורי. נורי סיפר שעוני ועזתדרווזה הסכימו לתכניתו לחיסול המהומות . היתה ישיבה מלאה של הועד העליון, ונורי הסביר הצעותיו. אחרי וויכוח רב הסכים הועד (לדברי נורי) פה אחד לקבל הצעותי; וביקשו ארכה של שני ימים ל"הכין" את הארץ . אחר כך יפרסם הועד כרוז להפסיק השביתה והמהומות. למחרת, 24 אבגוסט, התכונן נורי לבקר האמיר ברבת, ולטוס אח"כ לאלכסנדריה . כוונתו לשוב לארץ ביום ה' (27 לאבגוסט) שאז ישמע מהועד אם הארץ "מוכנה" והכרוז להפסקת המהומות יופיע ביום ו' (28 לאבגוסט). {0134-18} נורי ביקש מהול להרשות עוני ועזת דרווזה לבוא לירושלים, הראשון בשביל ביקור הדנטיסט, והשני בשביל ביקור הרופא, ובהיותם בירושלים יורשו לקבל בביתם שנים שלושה מנהיגים . נורי ביקש גם רשיון בשביל חילמי פשה ואמין ביי חמימי לבקר בצרפנד ולדבר בלי מפריע עם כמה חבושים . נורי ביקש גם שבמשך 2-3 הימים הקרובים, כשועד העשרה "מכין " את הארץ, תמנע הממשלה מעונשים כגון הריסת בתים וגבית ענש קבוצי . הוא לא הציע להמנע מהתקפה נגד הכנופיות או שיחדלו לענוש היורים על צבא, משטרה וציורלים . לפני הפרדו מהול אמר שקרא בעתונים שועדת המלך תבוא באוקטובר ושהוא, נורי, יצטרך לבוא לירושלים למען הופיע בפני הועדה . והוסיף בצחוק שבתור מתווך תשוב הדבר שיופיע לפני הועדה . הול לא ענה כלום made no comment .) .(on this significant suggestion 21) בבוקר 24 לאבגוסט הודיע נורי לנציב שבישיבה מלאה של הועד העליון אתמול אחרי הצהרים הסכימו כולם לקבל תיווכו לגמר המהומות "בלי תנאים" ובמשך 2-3 הימים הקרובים יעשו הכל למען שהועדים המקומיים יקבלו זאת . הנציב הודיע זאת לא.ג. בהוסיפו שאינו אחראי לאמתות דברי נורי, אבל בקש יפוי כוח להודיע לנורי שמ.ה.מ. מקבלת ברצון את תיווכו על יסוד התזכיר הנ"ל. זה היה יום פתיחת הוה"פ בצוריך. 22) למחרת (25 אבגוסט) ענה א.ג. טלגרפית שהצעת נורי שונה באופן ניכר ( materially) ממה שהסכימה מ.ה.מ. ביהם להתערבות אבן סעוד . מ.ה.מ. הסכימו שא.ס. יחד עם מלכים {0134-19} אחרים ישתמשו בהשפעתם על הערבים להפסיק המהומות, מבלי שמ.ה.מ . תודיע איזה דבר שהוא על דרישות הערבים לפני הפסקת המהומות. סעיף 2 של תזכיר נורי מכוון להתערבות ממשלת עירק בפני מ.ה.מ. למלא דרישות הערבים, והסכמת מ.ה.מ. לתזכיר זה שישלח לועד העליון תודע לציבור, ותתפרש שמ.ה.מ. הסכימה: 1) לכך שממשלת עירק מוסמכת להתערב בעניני א"י, 2) להתחייב למפרע לקבלת דרישותהערבים . מ.ה.מ. אינה יכלה להסכים לתווך רשמי של ממשלת עירק, ומשום כך התזכיר של נורי אינו נאות ( inappropriate) . נורי הבטיח בבגדד שידבר לערבי א"י כערבי ולא כמיניסטר . לדעת מ.ה.מ. נחוץ שימשיך בתפקידו כערבי חשוב, אבל לא כב"כ ממשלה זרה . מלבד זאת, אין התזכיר לוקח בחשבון את ועדת המלך . רק לפי ספקנות הועדה יכל לבוא שינוי, וא.ג. הציע שהתזכיר ינוסח ככה. 1) נורי בטוח שמ.ה.מ. רוצה בסידור ישר והוגן של שאלת א"י, 2) שתנאי קודם לכך היא בחינה בלתי מפלגתית של ועד ת המלך, 3) יפנה לערבים לחסל המהומות למען תוכל הועדה להתחיל בעבודתה. כנראה שבהשפעת הזקן, אשר הסביר כי לתיווך נורי כפרט אין ערך, ושזהו שנס חשוב להחזיר השלום, שינה א.ג. דעתו והציע ביום 27 לאבוסט נוסח כזה לתזכיר של נורי: {0134-20} The Gov. of Irak actuated by racial ties which bind them with the Arabs of Pa1. on the one hand and moved by the ties of friendship and alliance which bindthem with Gr. Br. on the other hand deem it incumbent on them to offer informal mediation with a view to ending the present disturbances in Pal., and realising at the same time the importance of the responsibility thus cast upon them through such informal mediation trust (1) to induce the S.A.C. to take a resolution ending the strike and all present disorders; (2) to use their good offices with the Br.Gov. with regard to such measures as the R.C. may recommend for meeting the lgitimate demands of the Arabs of Pal., arising out of the underlying causes of the recent disturbances". 23) ביום 27 לאבגוסט חזר נורי לירושלים, לפי דרישת הועד הערבי שקיבל את הצעותיו . באותו יום טלגרף הזקן לא.ג. (בטרם קיבל ממנו את המברק הנ"ל) . נורי אישר דעת הזקן שכפרט אין ערך לתיווכו . סיפר לזקן שמצא כי הערבים איבדו אמון בכוונות הטובות של מ.ה.מ. ושכל הצעות הועדה לטובת הערבים ידחו תחת לחץ היהודים . הדרך היחיד לגמר המצב הוא להבטיח שממשלת עירק תשגיח על אינטרסי הערבים בא"י במשך החדשים הקרובים ותשתמש בהשפעתה כלפי מ.ה.מ.-as a counter weight to the influence of the Jewish diaspora. {0134-21} הוא משוכנע ששום דבר מחוץ לפורמולה שבתזכירו הוא לא יספיק למען יפסיקו המנהיגים את המהומות, ושהגבלת המלים good offices בסעיף 2 (שבעצם היו צריכים להיתרגם "תיווך" "mediation") ע"י המילה informal תמנע את הערבים מקבלת התזכיר. (כל זה מטלגרף הזקן לא.ג....) אין לו כוונה להקנות (arrogate) לממשלת עירק זכות כללית או תמידית לתווך לטובת ערבי א"י, או לעשות יותר מאשר לתמוך בכלל בתביעותיהם בפני ועדת המלך ובלונדון ובגנף אחרי שהועדה תגיש את דוחה . הוא מסכים שישלח אליו מכתב אשר הוא יאשר כמיניסטר חוץ, אם ממשלתו תסכים לכך, ומכתב זה יקבע גבולי התיווך העירקי . מכתב זה רצוי שיתפרסם אח"כ. הוא הודיע שאין בדעתו להתערב אלא לעזור . אבל לדעתו לא יביא שום דבר לגמר המהומות מלבד הצעותו, מלבד אם מ.ה.מ. מוכנה להפסיק העליה לפני גמר המהומות . אם מ.ה.מ. לא תקבל הצעתו הוא יסתלק . עליו לנסוע לאנקרה ב-30 לאבגוסט . הוא כמו כל ערבי א"י הבין את תשובת א.ג. בפרלמנט מיום 22 ליולי שהעליה תופסק לאחר שוב הסדר, ורק מתוך אמונה הציע תיווכו, מפני שהוא סבור שרק הפסקת העליה יחזיר אמון הערבים במ.ה.מ. אם מאמצי נורי יכשלו מפני שמ.ה.מ. אינה יכלה לקבל representations ממשלת עירק - השנסים של חיסול קרוב של המהומות יהיו רחוקים מאוד(be very remote) הנציב בטוח שרוב הערבים רוצים בשלום, אך מפני שמאמינים הם כי מצוקתם גדולה הם מוכנים להמשיך המלחמה ( struggle) עד שיראו אות ממשי לרצון הטוב של מ.ה.מ. {0134-22} וזהו נוסח המכתב הפוצע: "H.M.G. have taken note of the terms of the memorandum which Nuri Pasha al Said, Minister of Foreign Affairs has addressed to the S.A.C., and with reference to clause 2 thereof understands as follows: - 1. That the mediation of the Iraki Gov. proposed would be on the basis of the strong frienship existing between Gr. Br. and Irak and would not imply in the case of the Iraki Gov. any claim to intervene generally in the affairs of Pal. 2. The mediation contemplated by the Ir. Gov. will consist of (a) making certain friendly suggestions to H.M.G. designed to promote good feeling in Pal., when the A.I.C. has succeeded in ending the strike and all disorders; ־ (b) Submitting through the Agency of Nuri Pasha al Said to the R.C. evidence bearing upon Arab grievances; (c) When the B.C. has reported, submitting in a spirit of friendship their views to H.M.G. in regard to such of the recommendations of {0134-23} tbe R.C. at concern the future vellbeing of the Arabs of Pal.; (d) When the R.C.'s report comes before the League of Nations, in their capacity as a State Member of the League, using their influence to support the recommendations of the R.C." 24) באותו יום (27 אבגוםט) פנה נשיא הממשלה בעירק לציר הבריטי בבגדד.נורי טלגרף לו וביקש סמכות להמשיך במאמציו על יסוד תזכירו - בשם המלך גזי וממשלת עירק. נשיא הממשלה תאב לתת לנורי כל סעד, אולם מועצת המיניסטדים רוצה לדעת מהי עמדת מ.ה.מ. בטרם תחייב עצמה ואת המלך גזי. נשיא הממשלה מוכן לטוס לירושלים להראות לערבי א״י שנורי יש לו האמון של ממשלת עירק (...) נשיא הממשלה םיפר לציר שנורי הציע ליסד בירושלים משרד עירקי מורכב ממנו, מגעפר ורוסטם חידר למען יצג דרישות הערבים ולפעול כמוסד מתווך בכלל לכל זמן שהית ועדת המלך בא״י... לדעת נשיא הממשלה הרחיק נורי ללכת יותר מדי, ואין הוא רוצה לסבך יותר מדי ממשלת עירק. וציר אנגליה בעירק שואל (28 אבגוסט) מה דעת הממשלה בלונדון. 25) ביום 28 אבגוסט ענה הזקן לא.ג. על הצעתו מ-27 (ראה עמודים 28-26), שהתיעץ עם נווי, וזה חושש שכל שנוי בנוסח תזכירו יעורר חשד בלב המנהיגים הערביים וייצור קשיים ברגע שההצלחה מובטחת לדעתו. הזקן מסכים לדעת נורי שיש סכנה בשנוי הנוסח, והוא מפציר בתוקף להניח הטכסט המקורי {0134-24} strongly urge that this course of retaining the) (original text of the memo unamended - be adopted אך אם אי אפשר - הוא ונורי מסכימים שיעשו תיקון קטן בסעיף 2 של מכתב א.ג. ויכתבו ככה; When this has been done to use their good offices (2) with the Br. Cov. first in regard to immediate measure to promote good feeling in Pa1. and then in regard to such measures as the R.C. may recommend for meeting the legitimate demands of the Arabs of Pal., arising out of the undelying causes of the recent disturbance. ה- immediate measures הם: 1) חנינה לכנופיות המורדים השבים לכפריהם ופושעים פחותים ( minor ), 2) הפסקת העליה . הזקן גם סבור שהמלה בין such ובין mediation שבמברק א.ג. יש לקרוא formal ולא informal, והוא מבקש אישור מיד טלגרפית - כי הזמן דוחק... 26) ב-29 לאבגוסט טלגרף הזקן לעירק שהוא מתנגד למשרד של שלשה, אבל הוא מסכים שנורי יופיע בפני הועדה. {0134-25} לתולדות ה״התערבות" (המשך) 3) האמיר פנה ב-16 למאי לקולונל ק. בבקשה למסור לנציב ולמ.ה.מ. שיש לקבל דרישות הערבים למען תוכל המשלחת ללכת ללונדון. 6) ב-13 ליוני כתב ב"כ אנגליה בעבר הירדן לנציב It occurs to me that it should not be impossible to allow the Amir to say that the number of Jews shall never be brought up by immigration to a number which will put the Jews in a majority over the Arabs. הנציב רשם בתשובה (ביום 7.7.36) את הדברים האלה: I must ask the Chief Secretary to explain very clearly to the Br. Resident the extraordinary position we should be put into had the B.R. told the Amir what he half suggests in the last paragraph of page 2 of his letter of the 13th June. It would form a difinite pledge to the Amir, and read a pledge to all Arabs - a pledge which we have not the slightest justification in making. B.R. must not think of making commitments of this sort, neither definitely nor in conversation with the Amir. {0134-26} 20) ב-21 לאבגוסט הודיע הזקן לא.ג. שביום 5 לאבגוסט קיבל מהאמיר מכתב על ביקור הועד הערבי בעמאן. האמיר הצליח ליצור "גרעין" ( nucleus ) של מתינות ומובטחת לו העזרה של פלסטין, אל דיפע, וגמיע איסלמיה. אולם המתונים לא יעשו כלום מבלי קונצסיות. הקונצסיות העיקריות הנדרשות על ידיהן הן: ((a the gradual release of the prsons interned at Sarafand. (b) the remission of fines imposed on villages, (c) a general amnesty to persons at present under arms, the dropping of charges not yet heard against persons accused of being in possesion of arms and ammunition and similar charges arising out of the disturbances, and the extension of some hope that a measure of clemency will be extended to persons already convicted on such charges, although no official pronouncement would be expected on the latter point, (d) the extension of such clemency as may be possible to persons accused or conviceted of murder, (e) the issue of an announcement that immigration will be suspended during the visit of the R.C. to Pal. {0134-27} כתוצאה מצעדי האמיר נתגבר הטירור. ב-14 לאבגוסט נרצח המיור של חברון - אולי מפני שהוא שייך למתונים, וברור שאין לתת אמנסטיה כללית. אולם אם המהומות יתמעטו אפשר יהיה לעשות דברים אלה: 1) שחרור אנשים נבחרים מצרפנד, 2) למסור הודעה על שחרור מענשי כסף לאחר שישוב הסדר, מלבד אלה שהשתתפו בפשעים חמורים, 3) מחן חנינה לכל איש מזוין שלא נאשם במעשה פשע והפסקת המשטרה לחפש אשמים מלבד נאשמים ברצח; לאחר שיושב הסדר - אעיין בשאלת חנינה גם לאלה. 4) באשר להפסקה - לא נתחי הבטחה, אבל I have, however, pointed out to His Highness that the terms of your statement on the subject in the H.O.C. on the 29th July might resonably be interpreted as indicating that a temporary suspension may possibly be decided upon in due course. במכתבי לאמיר מיום 5 באבגוסט ציינתי שהפסקה תכלול כל העולים ולא רק מכסת העובדים. (במכתב האמיר לנציב מיום 12 באבגוסט נאמר: שאין הוא סבור שהפסקת העליה היא תנאי הכרחי לחיסול המהומות). 30) ב-29 לאבגוסט טלגרף א.ג. לבגדד ולירושלים שכל הענין יובא לקבינט ב-2 לספטמבר, ושבינתים לא יאמר שום דבר שיחייב את הממשלה להפסקת העליה. באותו יום טלגרף הציר {0134-28} מבגדד ללונדון שהזמן דוחק ויש לתת תשובה לראש הממשלה העירקית אם רוצים בהמשכת תיווכו של נורי, אם מרצים את רעיון המשרד העירקי בירושלים. התגובה הראשונה של משרד המושגות לרעיון המשרד היתה שלילית. בתצות הלילה 30 לאבגוםט טלגרף הזקן שנורי יצא הבוקר לקושטא. מוכן לשוב אם יש צורך. לפני צאתו החלים הועד לקבל תיווכו של נורי ולהשיג הסכם המקומות במשך ימים אחדים. נורי הבטיח הזקן שהמנהיגים חייהם בסכנה אם יפסיקו השביחה בלי הפסקת העליה, ורק בהכנסת התיווך העירקי אפשר לחלץ המנהיגים מהמצב הקשה. ונורי פונה לא.ג. ״המבין את המנטליות הערבית". to consider whether it is worth while sacrificing the life of a single Br. soldier to what he submits is a purely formal objection. - I should like to to Nris appeal - (מוסיף הזקן) associate myself. 32) למחרת, (31 אבגוסט) טלגרף משרד חוץ לבגדד ולירושלים שנורי הרחיק ללכת. אמר שהולך כפרט - והופיע כב״כ עירק. להסכים לתווך פרטי שונה מהכרת עמדה רשמית של עירק בא"י it is obvious to us that Nuri is making utmost use of present situation to create maximum amount of elbow room for future Iraqi intervention in Pal. affairs and to further his own pan-Arab ideas. {0134-29} התנגדות לונדון לכך אינה פורמלית בלבד. כל השאלה תובא לקבינט ב-2 בספטמבר ובינתים אין לקבל שום נוסח המחייב מ.ה.מ. באותו יום טלגרף א.ג. לירושלים על שיחתו עם ח.ו. וב.ג. 33) ב-1 לספטמבר טלגרף א.ג. לא.ו. על מכתבו של ח.ו. הכולל הידיעות של פאל. פוטט. 34) 2 לספט. טלגרף א.ג. שהקבינט סבור שאחרי המנשר של הועד הערבי תפורש כל החלטה על הפסקת העליה ככניעה לאלמות. דוף קופר עומד לשלוח דיוויזיה חדשה• מחר בבוקר המשך ישיבת הקבינט. 35) למחרת טלגרף א.ג. להודיע לנורי שעד הפסק המהומות לא ימשיכו המו״מ. מברק שני מאותו יום מודיע שדנו אתמול על שאלת א"י, והיו לפני הקבינט האיגרת של הזקן מיום 22 אבגוסט וכל הטלגרמות השייכות לי״תיווך", באו לידי מסקנה שכיוון (2) באיגרת הנציב מיום 1 ספטמבר לא יצלח יותר; הפרסטיז' הבריטי בעולם סבל בענין חבש והסכם עם הועד הערבי יתפרש כחולשה בריטית. ויש לכן לאחוז באמצעים דרסטיים לתפוס הכנופיות המזוינות, לענוש הפושעים ולהראות למנהיגים הערבים "שאינם יכלים להפחיד אותנו" , פירוש הדבר מצב מלחמה, אם לא בכל הארז הרי באיזורים ידועים. דיל יצא. מכינים הצהרה מנומקת על הכוון החדש. {0134-30} מברק שלישי נותן שתי החלטות הממשלה: 1) To reaffirm their previous decision that order must be restored and Br. authority reestablished in the country. 2) That no decision should be taken at present regarding the temporary suspension of immigration into Pal. 36) הציר הבגדדי טלגרף 8 ספט. שנשיא הממשלה סבור the course decided by H.M.G. was probable the only on open והוא חושב שתיווכו של נורי נגמר. .now to them ברם נורי מוכן לשוב לירושלים או ללונדון כדי למנוע שפך דמים. אולם הוא (ראש הממשלה) סבור שהתערבות נורי תכביד על מ.ה.מ. ונתן הוראות לנורי ללכת לגנף ולעמוד במגע שם עם המשלחת הבריטית. בינתים שלח א.ס. טלגרמה מרה לראש הממשלה בבגדד שנורי הוציא הרוח ממפרשיו. נשיא הממשלה ענה לא.ס. If he had any views as to the immediate future, Iraq Gov. would be glad to let him take the running and only asked to be kept informed. 37) ב-9 ספט. הודיע א.ג. לא.ו. שקיבל מברק מקושטא שנורי ביקש בין השאר to express to you his own definite conviction that possibilities of mediation on the foregoing basis have not been exhausted. {0134-31} 38) ב-10 לספטמבר מטלגרף הזקן, שלפני פגישתו עם הועד הערבי הוא ראה את המופתי, ראגב ועוני בי כ״א לחוד. הזהיר אותם על חומר המצב ודרש מהם להכריז על הפסקת השביתה והמהוםות הם ענו שיעשו זאת בלי תנאי קודם אם ידרשו לכך ע"י המלכים, היינו אבן סעוד, גזי והאימם. בלי המלכים כרוזם לא יצוית. המופתי הציע שמ.ה.מ. תזמין המלכים לפנות יחד לערבי א"י ע"י הועד העליון. היות והזקן עומד להפגש בשבת (12 ספט.) עם הועד הוא שואל את א.ג. מה עליו לענות להצעה שמ.ה.מ. תזמין המלכים. אם לדעת המיניסטר לא רצוי לערבב את המלכים מוכן הזקן להשפיע על הועד שיקראו בעצמם להפסקת המהומות, אולם תקוותו לא רבה שיעשו זאת, ואם גם יעשו שיצייתו להם... 39) ב-11 ספט. ענה א.ג. שמ.ה.מ. אינה מאשרת הצעת הזקן. Any such action on their part would be" ".open to the gravest misconstruction אבל הוסיף: It is naturally open to the Arab Com. to consult others of their race as they consider fit and proper but any encouragement from H.M.G. or acceptance of any responsibility for such an appeal to a foreign Power would be manifestly inadmissible. H.M.G. have stated their policy - and by that policy ,they stand זו היתה החלטה פ"א של ששה מיניסטרים שאפשר לאסוף באותו יום. עידן שלא השתתף לרגל מחלתו הסכים לכך טלפונית. {0134-32} 40) ב-12 ספט. נפגש הנציב עם הועד הערבי והקריא לפניהם הצהרה שתמציתה תביעה להפסיק המהומות, כי מחר יבוא דיל. - רגיב שאל אם גם האמיר נכלל בקרב המלכים. הנציב ענה שהוא נכון לפנות למיניסטר ולשאול אותו אם אינו מתנגד שעבדאלה יצטרך לכרוז על הפסקה. חגי אמין שאל אם הם בעצמם יזמינו המלכים לפנות אליהם - התתנגד לכך הממשלה. הנציב ענה שהם יכולים לפנות, אבל מ.ה.מ. לא תאמץ פעולה זו. הנציב הוסיף שאם רוצים לפנות למלכים - עליהם למהר, כי הזמן דוחק. באותו יום טלגרף הזקן לא.ג.: "As a result of my meeting with Com. this morning I am very hopeful that if Arab rulers on being approached by Sup. Ar. Com. are not deterred from advising the Arabs of Pal. to cease the disorders the S.A.C. will issue a satisfactory declaration within the next few days and that strike will end and that act off violence will greatly diminish. Without the support of Arab Kings I fear that A.S.C. can do nothing effective. 41) ב-15 ספט. ענה א.ג. שאינו מתנגד להצטרפות האמיר לכרוז הועד הערבי או המלכים - on the definite understanding that he does not associate himself with any appeal which implies or "suggests the possibility of any concession or promise being made by H.M.G. {0134-33} 42) ב-19 ספט. מטלגרף הזקן שאחד מהועד הערבי טס למצרים להתקשר עם אבן סעוד ושב-15 לספט. טלגרף ב"כ א.ס. במצרים למלכו בקשת המופתי והועד הערבי להוציא כרוז ועצה לערבי א"י להפסיק השביתה והמהומות. והוא מוסיף: Unfortunately Mufti had previously telegraphed direct to Ibn Saud saing in effect that Com. would welcome his mediation. אח״כ יש טלגרמה ארוכה בלי תאריך. נורי שהה אז באלכסנדריה ורצה שוב להתערב. 43) ב-21 ספט. מטלגרף הציר בבגדד: Minister for the interior who is acting for the Pr. Min. sent for me last evening and said that S.A.C. had some four days ago informed King Ghazi both direct and through the Iraqi Legation in Cairo that after consulting the H.C. Jerusalem they had reached conclusion that the only way in ending the present impasse was for the 3 Arab rulers to issue a declaration for publication. המיניסטר הראה לו מברק ערבי שנתקבל מאבן סעוד ב-17 לספט. שפניה כזו באה גם אליו והוא נכון להצטרף לכרוז עם גזי והאימם. הציר מודיע שמועצת המיניסטרים מודאגת מהשנאה ליהודים שמתגברת וכי יהודי חשוב ידיד נשיא הממשלה נרצח, ביום החמשי האחרון (17 ספט.) {0134-34} בינתים פנה א.ס. ללונדון לשאול אם מ.ה.מ. לא תתנגד להתערבותו, ואם לאחר ההפסקה תנתן חנינה. ענו לו שלא יכלים להבטיח כלום לפני הפסקת המהומות. 44) ב-22 ספטמבר טלגרף הזקן שהוא מתנגד ל- mediation by or confidential promises to Arab Kings . אבל הוא בעד עצת מלכי ערב- advising unconditional calling off of the strike and disorders. 45) באותו יום טלגרף משרד חוץ שנורי נפגש עם לורד קרנבורן בגנף - בטרם נסע לפרים ב-18 ספט. ודן אתו על התערבות עירק. 46) באותו יום טלגרף ונסיטרט לעידן שהיתה הבוקר ישיבת הקבינט ודנו על א"י. המיניסטרים סבורים שאין לקבל הצעת נורי. אבל אין להתנגד לכרוז המלכים. 47) ב-25 ספט. הודיע ציר בגדד שממלא מקום ראש הממשלה (מיניסטר הפנים) אמר לו שהצעות נורי לא קיבלו הסכמת ממשלת עירק. 48) באותו יום טלגרף משרד החוץ לג'דה, בגדר, קהירו וירושלים שמ.ה.מ. לא תוכל לתת כל התחייבות וכל הבטחה, ושהמהומות צריכות להפסק בלי תנאי. אבל הוסיף, שאם המלכים יפנו והשביתה והמהומות יחדלו הועדה תלך לארץ, {0134-35} It will, of course, be open to the Arab rulers to make . to H.M.G. any representations they wish on behalf of Pal. Arabs, provided these are made through diplomatic channels. It was again emphasised, however, that H.M.G. could give no indication of the attitude they would adopt towards any such recommendations and that there must not be question of King I.S. feeling, if he succeeded in getting the strike called off, he would then be entitled to expect any representations he wished to make would be acceded to. על שאלת ב"כ א.ס. ענו לו שהמלך א.ס. יצטרך להגיש למ.ה.מ. הצעותיו לםובת ערבי לאחר הפסקת המהומות ולפני מסקנות הועדה. על שאלת ציר א.ס. אם לאחר הפסקת המהומות יוכל א.ס. לבקש חנינה והפסקת העליה - ענו לו כי the difficulties in the way either an amnesty or temporary suspension .of imm. were likely to prove formidable תוכן טלגרמה זו נשלח גם לברלין כי נחס פשה שהה אז שם. 49) ב-27 ספט. כתב א.ג.ו. לרזידנט בעה"י בין השאר it would be far better if His Highness and the three Arab Kings were to address a simple appeal to the Arabs of Pal. exhorting them to cease the strike and the disorders and to rely upon the goodwill of H.M.G. and their declared intention to see justice done. {0134-36} 50) ב-27 ספט. קיבל ראש הממשלה בעירק טלגרמה מהועד הערבי שהוא יהיה אסיר תודה אם מלך עירק יפרסם כרוז להפסיק המהומות אם הוא בטוח שלאחר הפסקת המהומות 1) A general amnesty would be declared, 2) Jew. imm. would be suspended, 3) Mediation would take place on basis suggested by Nuri Pasha. 51) ב-29 ספט. מטלגרף משרד חוץ שעידן (?) ראה בגנף את נורי ביום 24 ספטמבר, סיפר לו על הפגישה עם הרברט ווינטרטון בפרים. לא מסר התוכן, אבל הרושם היה שלא ראה בהצעות הרברט שהן helpful . נורי הציע שסידור העליה היהודית יקבע באופן שהיהודים לא יעלו אף פעם על שליש הערבים. נורי דרש מהמיניסטר הפסקת העליה. עידן ענה שאין לדבר על שום הבטחה לפני הפסקת המהומות. נורי ענה שהוא מבין זאת, אבל הסביר שהועד הערבי אינו יכל להפסיק השביתה מבלי להראות לצבור שקיבל דבר מה• המיניסטר ענה בשלילה• אז ביקש נורי שיבטיחו לו שהוא יופיע לפני הועדה. המיניסטר הסביר שזהו דבר קשה. 52) ב-30 ספט. טלגרף א.ג. שתיים ביקר אותו והודיע שהולך בקרוב לקהירו לבוא במגע עם יהודים וערבים. canvassing Jewish support to (חיים) Meanwhile he is pronouncement that Jews have not intention setting up a Jewish State in Pal. and that they look to a future {0134-37} based on political parity as between Arab and Jew. - - Dr. W. expressed extreme nervousness of negotiations between A.C. and Arab Kings fearing that this will create a most dangerous precedent for interference with responsibility in Pal. of H.C. and H.M.G. 53) ב-1 אוקטובר סיפר ראש הממשלה בבגדד לציר האנגלי שקיבל שוב מברק מהועד הערבי והורה לקונסול העירקי בחיפה ללכת לירושלים ולבדוק את חוסייני אם הוא מוכן לשלום ואז יוציא גזי כרוז. 54) ב-2 אוקטובר רשם א.ג.ו.: I can not think that the publication by Dr. W. of the propsed manifesto will do anything to allay Arab fears or to improve the present situation; nor that his presence in Cairo will in itself tend to create a detente. 55) ב-30 ספט. נפגש נורי עם עידן (?) שאמר לו שיסין פשה בא לידי מסקנה שמ.ה.מ. לא תעשה שום הנחות ולכן אין להוציא כרוז. אם הוא, נורי, יכל לקבל אינפורמציה פרטית על דבר המעשה שתעשה מ.ה.מ. לאחר הפסקת המהומות - ישתדל להשפיע על הוצאת כרוז. ענו לו שאין לדבר על הבטחות. {0134-38} 56) ב-3 אוקטובר הודיע נשיא הממשלה בעירק לציר הבריטי פרטי הכרוז המוצע. הקונסול העירקי טלגרף מחיפה שחוסייני רמז שאם יבוא כרוז תפסק השביתה. ממשלת עירק התקשרה עם אבן סעוד וממשלת מצרים, אבל לא יחכו להסכמת האחרונה ראש הממשלה רוצה לקבל התחייבות מהמופתי that when the appeal is published by the A.S.C. no statement will be made implying any assurances concerning the future actions of H.M.G. in Pal. have been received by the Arab rulers. ראש ממשלת עירק שוחח ארוכות בטליפון עם עוני שהיה בעמאן and has rubbed in the uselessness of trying to squeeze any undertaking whatever from H.M.S. as the condition for the suspension of the strike and disorders. נוסח הכרוז שראש הממשלה הכין הוא זה: "We are deeply distressed by the present situation in Pal. and in agreement with our Brother Kings and Amirs we appeal to you to restore peace in order to put an end to further blood shed relying on the sense of justice of H.M.G. and their declared intention to observe their obligations. Be confident that we shal l continue our efforts to help you". {0134-39} 57) ב-5 אוקטובר הודיע הציר מבגדד שנורי נקרא לשוב לבגדד בדחיפות להתיעץ על שנויים בקבינט. יגיע ב-10 לאוקטובר. 58) ב-6 אוקטובר טלגרף דיל למשרד המלחמה: Am anxious as is also H.C. that parleys with Arab Kings should come quickly to an end. Appreciate political issues involved with Arab Kings etc which are causing delays but militarily it is highly desirable that 1st division having arrived with great flourish of trumpets strong action should immediately follow. The role of paper tiger for the army is neither dignified nor effective. Shall be grateful for anything you can do to force the pace because unless greatly mistaken martial law will in any event be necessary to restore order here. בטלגרמה ארוכה שהגיעה לירושלים באותו יום מא.ג. (יצאה מלונדון 5 אוקטובר) נאמר בסוף: - Taking the long view it appears to me if as I presume you still desire to get rid of the Mufti it is important that we should not get into a position that we are unable to eliminate this mischief-maker for good at this juncture. {0134-40} 59) ב-7 אוקטובר טלגרף א.ג.ו. לא.ג. למהר בסידור הכרוז של המלכים, כי אין לחכות עוד הרגה, ב-11 לאוקטובר הכול יהיה מוכן בחלוקת הסמכות בינו ובין דיל. והוסיף: Some measure of disarmament of the several thousand Arabs who have been fighting Br. troops and threatening Jewish colonies is essential, as otherwise these Arabs will be in a position to start similar disorders later. They must receive a lesson, and the measures enforcing a certain degree of disarmament will teach them that lesson which is essential for the future security of the country. An added argument for strong measures now is that they may prevent further and worse disorders whould the result of the R.C. cause disappointment. 60) ציר בגדד מודיע ב-8 אוקטטובר שאבי סעוד הסכים לנוסח הכרוז. הטכסט כבר בידי המופתי. משיחה טליפונית עם מצרים הוברר שממשלת מצרים לא תצטרף לכרוז. 61) ב-9 אוקטובר כותב עוני לנציב: I believe that the present situation in Pal. will come to an end within the coming two days. באותו יום כתב א.ג.ו. לרזידנט בעבה"י בשביל האמיר בין השאר: {0134-41} Unless the strike and campaign of violence are called off and disorders do in fact effectively cease before the 14th October, they will be obliged to authorise the issue of a proclamation on that date delegating to the G.O.C. in Pal. the special powers. מכתב זה נשלח כנראה על יסוד מברק של א.ג. מ-9 באוקטובר שנתן סמכות למסור הכוח לדיל ב-14 אם המהומות לא יפסקו. 62) ב-10 אוקטובר מטלגרף א.ג.ו. לא.ג.: Owing to approach of rains Gen. Dill agrees with me as to the urgent necessity for a decision on the question of disarmament. 63) ב-10 אוקטובר מבריק א.ג.ו. לא.ג. שכרוז המלכים נתקבל ומחר יפרסם הועד הערבי דרישה להפסיק השביתה והמהומות החל מ-12 באוקטובר. ביקש גם ארכא לחכות ל-16 אוקטובר בפרסום הסמכות לדיל... 64) ב-13 אוקטובר מבריק א.ג.ו. לא.ג. שאם במשך השבוע יוקם הסדר קשה יהיה להצדיק גירוש המופתי... 65) ב-19 אוקטובר מבריק א.ג. שב"כ א.ס. פנה ב-15 למשרד חוץ בבקשה לתת חנינה לאחר שיוקם הסדר. ענו לו שאין להתחייב. {0134-42} 66) ב-23 אוקטובר טלגרף משרד חוץ לציר הבגדדי להעיר את אזני ממשלת עירק להפסיק הפעולה האנטי יהודית ולהעניש האשמים. 67) קונסול בריטי מבירות מטלגרף ב-2 בנובמבר שיסין פחה ורשיד עלי גילני שהגיעו ב-31 אוקטובר לבירות מבקשים ויזה לא״י להתארח אצל שוכרי תגי בודי חנין. הנציב התנגד. 68) ציר בגדד מבריק 6 נוב. שנורי רצה ללכת לריאד לפני נפילתו לדון עם א.ס. על א"י. מיניסטר החוץ החדש מתכונן לעשות נסיעה זו והוא עוזב ב-7 נובמבר דרך קוויט. הציר הודיע למיניסטר שאין לדבר על הפסקת העליה. 69) נציב מצרים מבריק 10 נוב. שנהם אמר לו הבוקר ששוחח בלונדון בענין א״י. מצרים לא הצטרפה לכרוז מפני מאון הממשלה להבםית הפסקת העליה. עכשיו בא מה שיגור: הועד החלים להחרים הועדה המלכותית, והוא מציע עזרתו כבן בריתה של אנגליה. ביקש הפסקה עליה. ענה לו הציר בשלילה - כי כבר הודיע על כך המיניטםר בפרלמנט. 70) ציר בגדד מבריק 10 נוב. שפוזיבבגדד ונתקבל ע״י נזי והמיניטטרים. יש לחץ להעסיק אותו.