יומנים > יומן - מלא 07/11/1938

{P001} {0145-19} 7.11.38 יום ב' י"ג חשון מחר נקבל אח הרפורט של וודהד (יתכן שגם העתונים יקבלו אותו - אס כי פרסומו יורש רק ביום ד' או יום ה') - אבל מסקנתו העיקרית כבר ידועה לנו: תכנית פיל אינה בת הגשמה משני טעמים: א) הערבים לא "יסגירו" את הגליל, ב) העברת האוכלוסין היא בלתי אפשרית. אם חלוקה דרושה - יש לדעת הוועדה לסדר חלוקה משולשת: א) המדינה היהודית תקבל שטח הרים בלי הגליל, בתוספת האזור הדרומי בין ראשון ורחובות. היהודים יורשו לפתח אח החולה. בי הגליל כולו ישאר תחת מנדט בריטי בחיפה יוקם מנדט בריטי לזמן בלתי מסוים. כל הנגב, לרבות החלק של מחוז עזה מדרוס באר טוביה ישאר לעשר שנים תחת מנדט בריטי. רכישת קרקע ע"י יהודים בשטח המנדט הבריטי תאסר, מחוץ למקרים מיוחדים שיבוא עליהם הסכם הנציב העליון. החלק הבלתי נושב של הנגב יפותח ע,.י היהודים. ח הנגב התפוסים שבטי בידווים - יסגר להתישבות יהודים. המשטר הפיסקלי וביחוד המכס במדינה היהודית יעמוד תחת קונטרולה בריטית. ג) שאר השטח ימסר למדינה הערבית, אך עבר היררן אין מן ההכרח לאחוד עם מדינה המדינה היהודית לא תשלם מס למדינה הערבית. המיעוט - האם זה ווטרפילד, או אליסון רוסל? - סבור שהצעה זו אינה הוגנת ביחס ליהודים ואינה הולמת התחייבויות אנגליה. הממשלה בהודעתה תכריז שתכנית הועדה המלכותית אינה בת-הגשמה מטעמים פוליטיים וכלכליים, ושיש בדעת הממשלה להמלך במדיניות ערב (עירק, סעודיה, מצרים, תימן סוריה ולבנון - צרפת מתנגדת עדיין להזמנת שתי האחרונות, ואנגליה עדיין מנסה להש הסכמתה לכך,) מצד אחד, ובסוכנות היהודית מצד שני לשם סידור מוסכם. {0145-20} במקרה שלא יושג הסכם - תטיל הממשלה על הצדדים את מדיניותה. במקרה זה יוכר האופי הבין לאומי של המנדט. שאלת העליה תהיה נדונה בהתיעצות הערבית היהודית. מצד הנציב יש לחץ מתמיד להפסיק העליה לתקופת ההתיעצות, אך מ.נ. עדיין עומד בהתנגדותו לכך, מתוך נימוק שהפרלמנט לא יסכים לכך. יוזמנו גם ערבי א"י - לא נציגי המופתי, אך יש בדעת הממשלה להזמין מוסה עלמי כב"כ ערבי א"י... - כל זה הגיע אלינו מהמקור הנאמן שלנו. העמדנו בפני שתי סכנות: אחת אקטואלית - הכנסת מדינות ערב (אפילו תימן!) כגורם מאורגן ומוכר בקביעת מעמדה של א"י. מה שהערבים לא הצליחו במאמציהם הם - תעשה הממשלה: ארגון חזית המדינות הערביות. תהיינה תוצאות "השיחות" אשר תהיינה - התקד יהא קיים. העולם הערבי יהיה מגויס נגדנו, והגיוס יחתם בגושפנקא של ממשלת המנדט. מה ערך ההכרזות האופלטניות על האופי הבינלאומי של המנדט לעומת עובדה פוליטית מובהקת וכבירה זו? הסכנה השניה - אפשרות הפסקת העליה. אם כי קשה להניח שבמידה גסה כזו יבגדו בנו ויתחכשו להבטחה ברורה שאושרה פומבית ורשמית ע"י השידול ללשת החדשים. לא רק הפחד מהפרלמנט - מעשה זה ימנע השתתפותנו ב"שיחות" - אבל לחוש אנו חייבים. - תכנית החלוקה של ועדת וודהד (אגב - שוללת תביעתנו לירושלם, המועמדת תחת מנדט תמידי בריטי, וגם מבטלת המסדרון הבריטי, ומציע במקומו מסדרון ערבי ליפו) יש בה גם חיוב וגם שלילה לעומת תכנית פיל. השלילה ברורה: חיפה והגליל הוצאו משטח המדינה היהודית. החיוב לא ברור כולו. בטרם ידענו מה הן הזכיות היהודיות בשטח המנדט הבריטי. ביחס לעליה ורכישת קרקע. מה גדלו של שטח הנגב שיפתח להתישבות יהודית? מה דין העליה בירושלם ובחיפה? ובגליל? {0145-21} שאלות אלו אינן אלא אקדמיות - כי, לפי שעה, הממשלה מסתלקת מרעיון של מדינה יהודית. הסכנה הקרובה - "השיחות." הסכנה היא גם פנימית. כמה שוללים ולאו דוקא מהלא- ציונים" ילחצו על הסכם יהודי ערבי. אוסישקין עומד בקשר עם מגנס ואנשיו באמריקא ומאחורי גבינו מתנהל מו"מ. יוסף ספיר פעיל מטעם מגנס ואוסישקין. שוללים אלה סבורים - ובצדק - שמבלי הסכם יהודי-ערבי אין בטחון שתכנית חלוקה זו או אחרת לא תצוף שוב במוקדם או במאוחר. אוסישקין "מבטיח" שהערבים יסכימו לעליה של 000 .30 לשנה - והוא מרוצה מעליה זו. הלא-ציונים וודאי שיקבלו הסכם כזה, איני מאפין שהערבים יסכימו לכך - ואם אם מי שהוא יסכים יעמוד הדבר לאורך ימים. בלי שלטון עצמי לערבים ישובו מהומות בארץ. שלטון עצמי פירושו מדינה ערכית. תחוקה ואדמיניסטרציה ערבית תעשה לאל אפשריות העליה. לאוסישקין ולהבדיל למופתי יש מצע משותף: "שלמות הארץ." אלא שהמופתי יותר פיקח מאוסישקין, ולא יסתפק במטפיסיקה של שלמות-הארץ - וילחם על השלטון. ואין להעלות על הדעת שמדינות ערב יסכימו לעליה ממשיח - מבלי שיבטיחו גס שלטון ממשי לערבים בארץ כולה מבחינה ציונית הסכם כזה הוא אבוד עצמנו לדעת. יתכן תסכם רק על יסוד של אבטונומיה - אם לא מדינה-יהודית בחלק ניכר של הארץ, אס לפי קוי-פיל או קוו-לויד, על יסוד פדרטיבי ידוע, בתחומי הארץ או בתחומים מורחבים. לשם מה עומדת הממשלה - כפי הידיעות שבידינו - על הזמנת סוריה והלבנון? בלי רעיו פדרציה כנוסח הטיימס (סוריה וא"י) קשה להסביר את רצון הממשלת לשתף את סוריה והלבנון ב"שיחות." לפי דברי חיים הגיד לו מ.מ. בשיחה בסוף השבוע שעבר שתתכן חלוקה על בסיס הצעתו של לויד. לא הוברר לנו עדיין אס לויד הגיש למ.מ. את המפה של ו-ט ואס הכוונה {0145-22} לתכנית זו. תכנית זו עולה בפשטותה על תכנית פיל -אך היא טובה יותר מדי למען תהיה בת הגשמה בימים אלה. הימים הקרובים יגידו. 8.11.38 לפני הצהרים קיבלנו את הרפורט והודעת הממשלה, שיתפרסמו מחר בשעה 4 אה"צ. המודיע שלנו טעה: הועדה לא מציעה תכנית הרים - שני חברי הועדה, וודהד ו-ליטרפילד מציעי ל"מדינה" היהודית רבע משטחו של פיל, מת"א ועד זכרון... ו"מדינה" זו בעצם תועמד תחת שלטון הפקידות הבריטית, כי בידה ימסר המכס ... הפתעה שניה: "המליץ יושר" היחיד בועדה הוא דווקא השופט, סיר אליסון רוסל, זה שנדמה היה מתיחס אלינו אם לא באיבה הרי באדישות. הוא היחיד שכתב שורות אנושיות ברפורט זה. ולבד דעת מיעוט זה - הרי כל הרפורט אינו אלא עלבון מחפיר. שני "גנטלמנים" אלה (ריד לא ראוי אפילו לשם זה במרכאות) לא הבינו אפילו שהצעה זו אין בה אלא עלבון. שתי עובדות חשובות מתגלות ב"רפורט" עלוב זה: א) הפקידות נלחמה בשצף קצף נגד כל תכנית של חלוקה. ב) בלי עליה יהודית ארץ זו תפשוט הרגל, ולשום מדינה ערבית - ויהא שטחה מה שיהיה אין אפשרות של קיום פיננסי. הודעת הממשלה יש בה שני חלקים. סעיפים א-ד דן בהצעת החלוקה ומסיקים: H.M.G. after careful study of the P.C.'s Report have reached the conclusion that this further examination has shown that the political difficulties involved in the proposal to create independent Arabd and Jewisn States inside Pal. are so great that this solution of the problem is impracticable. {0145-23} הניסוח השקול הזה מודיע על ביטול תכנית שתי מדינות - ולא על ביטול תכנית של חלוקה. וקשה להבין את השמחה של "השוללים." לא פעם הזהרתי: מלחמתכם נגד המדינה היהודית עוולה להצליח, כי יש לכם עוזרים רבי-כוח: הערבים והאנגלים. אין זאת אומרת שסכנת החלוקה אינה עומדת במקומה. ואשר יגורתי - עלול לבוא. ניסוח זה מניח דלת פתוחה לתכנית האזורים שהוגה בה מ.מ. בסעיף 3 יש פסוק מחריד למדי: מציינים שועדת החלוקה עשתה עבודתה ביסודיות ובחרי ומוסיפים: and collected material which will be very valuable in the further considerations of policy. מה הם "השיקולים החדשים"? They propose immediately to invite representatives of Pal. Arabs and of the neighbouring States on the one hand and of the Jewish Agency on the other כפי שהבטיח לנו מ.מ. אין המלה קונפרנס נזכרת בהודעה, מדברים רק על "דיסקוסיות" בסעיף 7 - האחרון - יש הנחה לנו (כפי שהבטיח מלקולם - וקצת יותר) In considering and settling their Policy H.M.G. will keep constantly in mind the international character of the Mandate with which they have been entrusted, and their obligations in that respect. הצעתי בישיבה שהיתה לנו מיד לאחר קבלת הרפורט לפרסם הודעה שתציין שהועדה התעלמ לגמרי מהתחייבויות אנגליה כלפי העם היהודי, וביססה כל חישוביה ושיקוליה על המצ הקייס בארץ - כאילו זוהי שאלה בין 900.000 ערבים ובין 400.000 יהודים. אז חשבנ שהודעת הממשלה תתפרסם רק ביום החמשי. אולםיאחרי הצהרים הודיע מזכירו של מ.מ. {0145-24} שהודעת הממשלה תתפרסם יחד עם הרפורט מחר בתור םפר לבן, ועלינו איפוא לפרסם הודעה על שני הדברים יחד. - יצא המקרה שמיד אח"כ הייתי עסוק. ווקופ שלח לי הזמנה לסעוד אתו הצהרים, והייתי עסוק אתו מרבע לפני שתים עד רבע אחרי שלוש. מצאתיו צוהל ומבריא. ניהנה מנסיעתו במזרח וממנוחתו. הוא עדיין מתאונן על הלב וסבור שדרושים לו עוד ששה. או שנים עשר ירחי מנוחה. אך פניו טובים. שמח לקראתי בידידותו הוותיקה. גילה התענינות רבה מצב בארץ. אך העמיד פנים שאינו יודע כלל מחשבות הממשלה (ואולי באמת אינו יודע). הוא אדוק ברעיונו של ארנולד ווילסון על פדרציה אר"ית סורית. ראה את הריס בבקורו האחרון ושמע מפיו על אי הצלחת הקדיחות בנגב. שמע גם על התפוררות הכנופיו מתנגד להזמנת המופתי (מה היה אומר אילו היה עכשיו נציב...?) התענין במצב היהודים בעולם - בציחיה, פולין וכו.' ביקשני לראותו שנית לפני צאתי מלונדון. הראני בגאווה את פסלו של שמריהו לוין בחדרו. לאחר הארוחה שאלני אס אני יורע מה אכלתי. וכשעניתי בתמיהה גילה לי שהתפוח הוא ממשמר העמק. הקבוצה שלחה לו ארגז תפוחים - ומכתב ידידות בחתימת בן-טוב... אלה הם האנטי-אימפריאליסטים הרבולוצוני שלנו. רק אחרי הצהרים הספקתי לעיין קצת ברפורט. אך מכוון שהודעת הממשלה מתפרסמת אף הי מחר נראה לי עכשיו שעקר הצהרתנו צריכה להיות מכוונת להצהרת הממשלה ולא לרפורט. . מטעמי נמוס לא נוכל להגיד מה שיש להגיד: פה נעשתה תרמית גסה ובולטת. כל טענות הועדה נגד תכנית פיל מיוסדת על הוראות אורמסבי גור. הוראות אלה ניתנו ע"י הממשל כשעדיין טענה שהיא מחזיקה בתכנית פיל בכללה, ואין הועדה צריכה אלא לסיים ולסמן התכנית באופן מפורט. מתוך ההוראה שאין להניח אלא מינימום ערבים במדינה העברית הגיעה הועדה למסקנה שהתכנית אינה אפשרית. ז"א שהתכנית נעשתה בלתי אפשרית בכוח הוראות הממשלה אשר אישרה תכנית פיל {0145-25} הממשלה הפכה עכשיו את המדיניות אשר הכריזה עליה לפני שנה. אולם לא גילוי עובדות חדשות, כמנומק בהודעת הממשלה, שימש יסוד להפיכת המדיניות - אלא ההוראות שנמסרו לועדה החדשה. והפירוש שהועדה נתנה להוראות הממשלה... לא "בדיקה מפורטת" - אלא איגרת א.ג. שימשה תואנה בפי הועדה ועכשיו הממשלה לבטל את התכנית. הועדה לא גילתה שום עובדות חדשות, אלא פירשה ככה את ההוראותיה, בניגוד להודעה מפורשת של מיניסטר המושבות שממילא התכנית נעשתה לנמנעת. רוב הועדה כאילו שכח שיש התחייבות כלפי העם העברי - ולא רק כלפי ארבע מאות היהודים בארץ. הצעות הועדה אינן בנות דיון, ואנו רק יכלים לשמוח שהממשלה דחתה אותן. מקדמים בברכה את רצון הממשלה להשכין שלום. אבל מה עושות כאן "המדינות השכנות"? מה הסטטוס שלהם ומה זכותן? הזמנה זו מתישבת בקשי עם סוף ההודעה המציינת את האופ הבין לאומישל המנדט וההתחייבויות הכרוכות בו. -