1
of
07.11.1959
221968
{P001} {0060-113} 7.11.59 לאחר שעניתי על שורה של מכתבים שנצטברו בשבועות האחרונים חזרתי אחרי הצהרים לירושלים. הערב חוג התנך. הבחירות האלה הטילו עליונ עול כבד וקדוש. הפעם יותר מבכל כנסת האחריות רובצת בעיקר עלינו, ואם כי לא ניתן לנו רוב מוחלט הרי למעשה הברירה {0060-114} בידינו את מי לשתף, והשותפים הפעם לא יוכלו להיות כל כך סחטנים, ומבחינה מוסרית נשא באחריות המלאה על הממשלה. רבים יווכחו עכשיו כי דימגוגיה לא משתלמת. ושתי המפלגות שעשו מלאכה מכוערת זו יותר מכולם באו על ענשם - חירות ואה"ע. הראשונים לא ישתנו - כי דימגוגיה היא עצם מהותם ונשמתם. טול מהם הדימגוגיה - ולא נשאר כלום, פרט לשנאת תנועת הפועלים. הילמדו אנשי אה"ע לקח? מסופקני. כשאני רואה מעלליהם זה 17 שנה, מאז ועידת כפר ויתקין, בבחירות בועד פועלי עץ ניתן רוב לשמאל - לסיעה ב' ולליגה הסוציאליסטית מיסודו של השה"צ - והם ראו בכך ראשית המהפכה בתנועת הפועלים. כמדומני שקראו לזה אז רדיקליזציה. הם גם עשו חשבון כי למפלגה כולה יש 69%, ולהם לי יומרתם - 23%, הרי הם מהוים כף המאזניים בהסתדרות. כשהם מסכימים לרוב המפלגה - יש רוב של 69%, כשהם מצטרפים לאופוזיציה - הם שוב מהוים רוב של 54%, ולכן בחרו להיות גם במפלגה וגם באופוזיציה, בדיוק כמו שנהגו בממשלה "היוצאת". כשאמרנו להם שלא נרשה משחק כפול זה - פילגו את המפלגה, אבל היות וטענו כל השנים על כלליות ועל אחדות ועל מרות המעמד - המציאי י.סט. תירוץ לפילוג: בצאתו מהמפלגה ייצור אחוד כולל, ז"א יכניס גם את השה"צ במפלגה מאוחדת של כל המעמד. החלטנו אז על בחירות לפני זמנן - לראות אם אמרתם שהם כף המאזניים יש לה יסוד או לא. והרבה חברים חששו שבחירות נשאר מיעוט. כי גם "עליה חדשה" יצאה מאתנו ובראשם המנוח. הבחירות הוכיחו כחש היומרה של סיעה ב'. המפלגה קיבלה רוב גם בלי עליה חדשה וגם בלי סיעה ב'. וגם נתגלתה התרמית של פילוג למען איחוד כולל. {0060-115} הוקמה מפגלה חדשה בשם "תנועה לאחדות האעבוד" - ואחרי גלגלולים רבים הוקמה מפ"מ שאליה נכנס גם טנה, בעזבו את הציונים הכלליים. בגמר מלחמת הקוממיות נתן י.ט. צו לחברי הקבוץ להחרים את צה"ל וכולם יצאו מהצבא. כשפניתי לשני מפקדים אשר החשבתי, שישארו בצבא - ענה לי אחד - כרמל: "בצבא זה לא אשרת". השני - יגאל אלון, שהיה ערום מכרמל - לא דיבר בגילוי לב כזה, אלא המציא כל מיני תירוצים מדוע אינו יכל להישאר בצבא. ובהביאי הצעת חוק שירות הבטחון לכנסת טען גלילי שהצבא זה קן של שחיתות, קרייריסם, ריאקציה, פשיסם וכל מיני פגעים ונגעים אחרים ר"ל. ולאחר הבחירות הראשונות - סרבו להצטרף לממשלה, וחזן התפאר בכנסת: לא תוכלו בלעדינו. והוקם צבא בלעדיהם, ועלו כשבע מאות אלף יהודים, ונבנו כארבע מאות וחמשים ישובים חקלאיים חדשים, וגויסו מאות מיליונים, ונבנה רבבות שיכונים והונהג חוק חינוך חובה חינם בבתי ספר יסודיים והכל בלעדיהם והם בינתיים נתפוררו. טנה וברמן נצטרפו לסיעה הקומוניסטית, חנה למדן וליבשיץ חזרו למפלגה;, סיעה ב' פילגה המפלגה המאוחדת - שהוסיפה להשתמש גם אחר כך בשם זה. טבנקין הכריז שנגאלו משבי - מי הכריח אותו להכנס לשבי? - ויצאו למרחב, ובתחילה אמנם הוכיחו שכוחם גדול מכוחו של השה"צ, ולכנסת השלישית קיבלו אה"ע 10 צירים ומפ"מ רק תשעה, ושתי הסיעות החליטו שיש להצטרף לממשלה, ושוב נתגלה הפרצוף המכוער של סיעה ב' - ורקדו על שני הסעיפים: גם בקואליציה וגם באופוזיציה.