יומנים > יומן - מלא 07/12/1923

{P001} {0079-51} כ"ט כסלו 7 דצמבר אתמול קבלתי הזמנה מאת גנסין ומרים כהן-ברנשטין לבוא לנשף (נשפיה הם אומרים) חנוכה של הטיאטרון הארצישראלי העובד בברלין. הנשף נערך בפנסיון של גנסין, אצל שטולמטמן. נאספו כל תלמידי {0079-52} הטיאטרון - צעירים וצעירות אחדים מהארץ - השאר שנתלקטו אליהם פה. גנסין - אבי החבורה. מרים ברנשטין כהן - מלכת החבורה. מתכוננים להצגת בלשצאר. יבואו לארץ בסוף הקיץ הבא. עובדים אלא "הבימה". מענין למוד המבטא שמתנהל ע"י זבוטינסקי. מדקדקים דגש חזק לבטא את האות כראוי ובהבלטת השוא נע והבחנתו משוא נח. מתקבל אז צלצול נהדר, אם כי לא רגיל לאוזן. אם הטיאטרון יכניס שפורים אלו במבטא - דיינו. מסרתי לגנסין על המצב הפנימי בהבימה - השטן המרקד בפנים החבורה, אי שביעת רצון החברים, חוסר הצדק הידידותי, אי אמון בכח המנהל. מסרתי לו בקשת צמרינסקי. הויזה הציחוסלובקית כבר נשלחה לו, אולם הבעתי לו דעתי שלא יקבל גם את הויזה הגרמנית אם לא תשולח מכאן. בנשף השתתף גם ביאליק. הוא היה מבודח וטוב לב כל הזמן. נגן נגון חסידותי נלבב וצהל כילד לנגונים החסידיים והארצישראליים של החבורה. ספר אנקדוטות והשמיע דרושים מניה וביה. חכו גם לזבוטינסקי וטשרניחובסקי - אך אלה לא באו. לביטוב בא היום מהארץ. לדבריו הוקל קצת המצב. נכנסים למושבות. כ40-50- פועלים נכנסו לפתח תקוה, כחמש מאות לנטיעות הטבק בגליל. ההסתדרות החליטה לשלח את רמז ושקולניק לאמריקא - בחירה לא רעה. שאלתיו אם הוא יודע ע"ד קבלת ספרים ממוסקבה. לדבריו {0079-53} אין זה זמן רב כל ידיעות אודותי ואינם יודעים היכן אני נמצא. ספרים לא נתקבלו - ענין זה מדאיג אותי. שם הכסף והתעודות והחומר. מאמריקא דורשים דוקא את רובשוב. אני חויתי דעתי שלא יקבל הזמנה זו ויסע לארץ.