יומנים > יומן - מלא 08/02/1936

{P001} {0129-43} ת"א, 8.2.36 ד"ר יוליוס שלוס, רוויזיוניסט גרמני, מי שהיה אדמיניסטרטור "הירדן" - כפי שאמרו לי "נתקרר" עכשיו וכאילו יצא מהמפלגה הרוויז. -שלח לי תזכיר שיש ברצונו למסור {0129-44} לנציב, על הכנות כלכליות למקרה של מלחמה בארץ. קיומה המשקי של הארץ בנוי על הכנסה חפשית של סחורה, מזון והון מחו"ל. במקרה של מלחמה כל זה יפסק - ואוכלוסי הארץ לא יהיה בכוחם להתפרנס, ויהוו סכנה לצבא שיהיה בארץ. [ נתונים מספריים, ראה מקור מודפס ] היבול של תרצ"ב ותרצ"ג היה זעום אך גם בשנת שובע אין היבול מגיע לגבה של ארצות אחרות. בשנת תרצ"ד (1934/5) הכניס דונם בערך 50 קילוגרם חטה, 30 ק"ג שעורה, 25 ק"ג שומשומין - בסוריה הכניס דונם 75 ק"ג חיטה, 95 ק"ג שעורה, 45 ק"ג שומשומין. בשנת 1932/3 הגיע אימפורט החיטה 10% למעלה מהיבול. בשנת 1933/4 אימפורט פי שנים (מהיבול). אפילו בשנת 1934/5, שהיבול היה טוב, היה אימפורט 70% מהיבול. בשנת 1933/4 אימפורט השעורה כיבול. )grain( בשנת 1934/5 עלתה תצרוכת כל הדגן 300.000 טון - זהו בערך 250 ק"ג לגולגולת. 225.000 טון מאלה נתנה הארץ מיבולה. בשנת 1933/4 עלתה התצרוכת 250.000 טון, מזה הוכנס 150.000 טון. הוא הדין בירקות, שעועית וחומצה. בשנת 32/3 נתן היבול 40% מהתצרוכת, בשנת 33/4 בערך 42%, בשנת 34/5 32%. אימפורט תפוחי אדמה 75% מהתצרוכת. בשר - בשנת 34/5 אימפורט הבקר לשחיטה 25% מהתצרוכת. שיות וגדיים 85% מהתצרוכת אימפורט. {0129-45} חלב - בשנת 1934 היו בארץ 65.000 פרות. במשקים היהודים 8-9.000 פרות גזעיות, המכניסות 3000 ליטר באופן ממוצע. התנובה השנתית של חלב מכל המינים 90 מיליון ליטר לשנה. אימפורט חמאה, גבינה וחלב בשנת 1934 הוא בערך 70 מיליון ליטר. אין מספרים על עופות וביצים. הערכת הכותב היא 45 מיליון ביצים לשנה מעופות אר"י. אימפורט של ביצים 57 מיליון (במחצית ראשונה של 1935 - אימפורט 37 מיליון). אימפורט של דגים בשנת 1934 4230 טון. דייגים מקומיים צדו 1500 טון. [ נתונים מספריים, ראה מקור מודפס ] הסיכום: אימפורט לתצרוכת תוצרת הארץ לתצרוכת חטה - בשנה טובה 40% 60% בצורת 65% 35% שעורה 5% 95% 60% 40% דורה ומיס - 100% 60% 40% כל מיני דגן 60-25% 40-75% ירקות 60% 40% תפ"א 75% 25% בקר 25% 75% צאן 60% 40% גדיים 60% 40% חלב 45% 55% ביצים 55% 45% דגים 70% 30% {0129-46} אם נניח שבערים יושבים 4-450.000 נפש, ותצרכתם במזונות יקרים הוא ב25%- יותר מתצרוכת החקלאים, יוצא שכל הישוב העירוני ניזון מאימפורט. אם אימפורט יפסק במקרה של מלחמה תדון העיר לרעב. הכותב מציע: א) אגירת מזון ע"י הממשלה. ב) צמצום התצרוכת והזנת האוכלוסין ע"י הממשלה. ג) חלוקה צודקת של ההספקה, ד) מניעת הפחתת תוצרת חקלאית. ה) רבוי התוצרת החקלאית. לסעיף ה' - הגדלת פרות גזעיות מ9.000- הנותנות 25 מיליון ליטר - ב5000- גלגלות חדשות. בקר לשחיטה יש להגדיל באימפורט של 5000 בקר, 50.000 צאן, 25.000 גדיים. לשם כך יש להגדיל תוצרת השחת והמספוא. חלק מתוצרת החלב והבשר יש לשמר. יש להגדיל העופות ב150.000-, זה יתן 50 מיליון ביצים. להגדיל ציד הדגים. מה לעשות לשם גיוס החרושת למקרה מלחמה?