יומנים > יומן - מלא 08/02/1940

{P001} {0061-19} כ"ט שבט 8 פברואר יום ה' קליה. גמרתי הצהרים קריאת ספרו של מ. מוריס: ( Major Feneral Sir F. Maurice K.C.M.C C.B. ) איסטרטיגיה בריטית. הוא פחות מקורי מלידל הרט (הגנת בריטניה) ופחות קונרקיואקטואלי = ונוקט בקו האופנסיבה. בניגוד לקו הדיפנפיבה של ל.ה. תמצית הספר היא : א. מלחמה אינה מדע אף לא אמנות. יש גם ממדע וגם מאמנות בהנהלת מלחמה. אבל מלחמה היא יותר משני אלה, כפי שאמר קלוזביץ: המלחמה יש לכלול לא במרע ולא באמנות אלא בחוג {0061-20} החיים הסוציאליים. זהו סכסוך של אינטרסים רחבים הנפתר בדמים, ורק מבחינה זו היא שונה מכל התחרות אחרת" (על מלחמה, ספר ב' פרק ג'). המלחמת משפיעה על כל חיי האומה. השנויים המשקיים, הטכניים והסוציאליים משנים את דרכי המלחמה. פיתוח הרכבת, תחבורה מוטורית, דרכים והרפואה איפשרו הקמת מחנות צבא ענקיים והעברתם ממקות למקום ורכוזם. קשה לראות מראש תוצאות מלחמה. המצביא צריך להיות מוכן לכל הפתעה: נפוליאון ראה את הנצחון בבטליונים גדולים. עכשיו העיקר "כוח האש". זה מחייב לא רק גבורים רבים אלא חרושת רבה. היתרון עכשיו למדינות שתעשיתן מפותחה ויש להן קונטרולה על חמרי גולם. גורמי הזמן והמקום עודם מכריעים גם עכשיו, ומשום כך אמצעי התחבורה חשובים כל כך. אולם הגורם המוסרי חשוב פי שלשה מגורם החמרי. ב. "עקרוני המלחמה, אמר נפוליון, הם אלה שהדריכו המצביאים הגדולים". .F.S.R מונח עקרונות אלה : רכוז, חסכון כוחות, הפתעה, כושר התנועה, אופנסיבה, קואופרציה, בטחון, קלוזביץ מונח עקרונות אלהו מטרח. אופנסיבה, רכוז, כושר תנועה, הפתעה, רכישת דעת קהל, רדיפה אחרי האויב. כשלון הגרמנים במלחמת העולם ברכישת דעת הקהל בעולם חיה גורם חשוב במפלתם, פלישה לבלגיה, מלחמת הצוללת כשנח 1917 = יותר משהועילו = הזיקו. מפני חשיבות דעת תקהל אין לבסס המלחמה על גורמים חמריים בלבד. עקרון הרדיפה. סבור מוריס, הפסיד ערכו לאחר {0061-21} מלחמת האזרחים באמריקא. שכלול הנשק הגדיל כוח העיכוב של פלוגות קטנות, והאויב הנסוג יכול לעכב את המנצח ע"י פלוגות לא גדולות הנשלחות לקרב. אולם באווירונים יש שוב אמצעי להדוף [?] האוייב לאחר נצחון. אולם חשיבות קואופרציה גדלה עם התפתחות המדע והכלכלה. קואופרציה אינה רק שותף כל הכוחות הצבאיים, כי המלחמה היא אקט פוליטי, ואינה ענין רק לאנשי צבא. יש צורך של קואופרציה בין איסטרטגיה ובין מדיניות (קלוזביץ). יש צורך של קואופרציה עם כל כוחות המשק של העם. כיוון התעשיה חשוב לא פחות מכוון הצבא. ולכן אין לראות אח עקרוני המלחמה כקבועים ועומדים. הם הולכים ומשתנים עם שנוי תנאי המשק, התחבורה וכו'. בימינו גדל כוח הבלוקדה. עד לפני זמן מח חיו סבורים שמטרת המלחמה היא הריסת הכוח המזוין של האויב. אולם אין זח אלא אמצעי למטרה. המטרה היא: החזרת חשלום בתנאים הנוחים ביותר. ואם אפשר בדרך אחרת להכריח האויב לשנות מדיניותו = ע"י בלוקדה למשל = הרי המטרה הושגה. אין, איפוא, חוקים מגובשים להנהלת מלחמה = אפילו עקרוני המלחמה הם גמישים ו"נוזלים" (ניגרים) ומותנים במסיבות הזמן והמקום. נסיון העבר חשוב = אבל לא מפסיק. ג. עקרוני המלחמה מתממשים באמצעות איסטרטיגיה = חובלת הצבאות עד למגע עם האויב. ובאמצעות הטקטיקה = שיטת השמוש בצבא במגע עם האויב. {0061-22} הובלת הצבאות בהתאם לעקרוני המלחמה עד המגע עט האויב תלויה בעיקר בשלושה גורמים : 1) היחס של עמדות הבסיס וקוי=התחבורה לעמדות של המחנות המתנגדים. 2) תנאי הזמן. 3) תנאי המקום. הצבא שואב כל צרכיו במזון ובחמרים מהבטים שלו לאורך קוי התחבורת. הגנתם היא משוט כך ענין חיוני לקיום הצבא, והאיסטרטגיה מותנה על ידיהם. המטרה של התמרון האיסטרטיגי או שהיא מכוונת לפרוץ חזית האויב (מה ,שקוראים חדירה penetration ) או להקיף אחר האגפים או גם שניהם, .) envelopment ( מה שנקרא הקפה ) Operations of War בספרו( Hamley קובע : "מטרת. האיסטרטיגיה היא לכוון תנועות הצבא כך. שבהתנקשות מכריעה יפגוש האויב כשתרון יחסי. תפקיד התמרונים האיסטרטיגיים הוא : 1) לסכן ולהתקיף ( assail ) תחבורת האויב ובסיסו, 2) להרוס הרציפות ( coherence ) והפעולה המאוחדת של צבא האויב ע"י שבירת החיבור המקשר חלקיו. 3) להביא לידי התרכזות עליונה בנקודות מסויימות." איסטרטיגיה היא למעשה האמנות להשתמש בכוח בדרך חכי אפקטיבית והיות שהמלחמה היא פעולת סוציאלית ואקט פוליטי= כוללת איסטרטיגיה גם הצד הפוליטי, הצבאי, הימי והאוירי. {0061-23 אמנות המלחמה אינה קפואה, ומשתנה בלי הרף עם שנוי תנאי המקום והזמן. וכשלומדים מנסיונות העבר יש לשאול: מה היתה, למשל, מטרת נפוליון בתמרון איסטרטיגי זה או אחר, מח היו האמצעים שלו והתנאים של השתמשותם כיצד השתמש בהם ולבסוף - מה היה עושה כאמצעים ובתנאים של היום ? אחד התמרונים המוצלחים של נפוליון היה מניעת התרכזות אויבו ע"י הטעיה בדבר כוונותיו, רכוז מחיר של כוחותיו הוא, שבירת החזית של אויבו והנהלת תכופה להצבא המפולג, לכל חלק לחוד" תמרון זה פחות אפקטיבי עכשיו, כשגדל כוח ההגנה לגבי ההתקפה, וכוח קטן יכל לעמוד נגד כוח הרבה יותר גדול. האיסטרטיגיה דואגת לשמוש בכוח תאומה במלואה לשם מלחמה. היא אמנות הלוקחת בחשבון כוחות נפשיים ומוסריים, כי היא מטפלת באנשים חיים יותר מאשר במכונות, וזוהי אמנות שמשתנה עם שנוי התנאים. ד. מטרת המלחמה יכולה להיות או כיבוש גמור של האויב, או להכריח אותו לבקש שלום בתנאים נוחים" או להביא אותו לידי הסתלקות מהדבר שבגללו עשה מלחמה. המטרות מושגות ע"י ניצוח רצון האויב להמשיך המלחמה. באופן נורמלי מושג זה ע"י הכשלת כוחותיו המזוינים המטרה הפוליטית של המלחמה קובעת את המטרה הימית, הצבאית והאווירית. המטרח הפוליטית מן הנכרח שתצטמצם בתוך תחומי האמצעים הצבאיים" הממרות הצבאית הימית והאווירית אריכות לחיות קונצנטריות. {0061-24} בקביעות המטרה הצבאית יש לקחת בחשבון אם טיב היכולת הלאומים. כל פעולה צבאית צריכה להבחן לאור המטרה. בכל זמ ן דרוש שתהיה מטרה צבאית עיקרית אחת. דוגמאות: במלחמת הבורים (1899-1902) ידע קרוגר שלא ינצח אנגליה+ אבל הוא קווה או שימשיך המלחמה עד שהעם האנגלי יווכח שלא כדאי לבזבז כל כך אמצעים וכוחות בשביל כיבוש דרום אפריקא או עד שמרינה זרח תתערב. תקוותו חיתה לא בלי יסוד. במלחמת קרים (5=1854) היתה המטרה להכריח רוסיה להמנע מהתקפה על תרכיה. במלחמת האזרחים באמריקא (5=1861) חיו לצפון ולדרום מטרות שונותו גופרסון דייוויס נשיא הדרום קווה שע"י המשכה המלחמה ישכנע הצפון שלא כדאי להכריח הדרום להשאר בברית או יביא לידי התערבות זרה. הצפון יכול היה להשיג מטרתו רק ע"י כיבוש גמור של הדרום. במלחמה הגדולה נקבעה המטרה הצבאית ע"י המטה הצרפתי ואנגליה נגררה אחריה. אולם כשראתה בשנת 1915 שבמערב אין להזיז האויב חרשו תכנית גליפולי לשם כבוש קושטא. אולם תכנית זו נכשלה מפני שלא יכלה המטרה היחידה או העיקרית, כי אי=אפשר היה להזיז הצבא הבריטי מצרפת, ומכוון שנכשלה, ביקשה פצוי במערכת בבגדד וגם זו נכשלה מאותו טעם, אז ערכו הקרב בא"י (בארם נהרים חיו לאנגלים 400.000 לוחמים ו=0 .450 לא=לוחמים, בא"י = 1.190.000 לוחמים ולא-לוחמים) ז"א יותר משני מיליון כנגד 400.000 תורכים. {0061-25} ה. הביטחון הוא יסוד תכנית המלחמה. בטחון פירושו בטחון לאומי ולא רק בטחון צבאי. גם המדינאי וגם המצביא צריכים לחיות משוכנעים שתכנית המלחמה דאגה לבטחון. בהנהלת מערכה המצביא הוא השופט היחידי בדבר הריסק המוצדק. המטרה העיקרית של בטחון צבאי היא להבטיח חופש פעולה. המחנה שבטחונו טפפכן מאבר חופש פעולה ומוכרח להסתגל לאויב. ולכן אם אפשר לסכן בטחון האויב בטרם הוא יכל לסכן בטחוננו אנו = אנו מכריחים האויב להסתגל אלינו. לשם כך יש לחשב בזהירות את האמצעים ותנאי המקום והזמן. דוגמאות: חניבעל הקדיש הרבה זמן לכיבוש ספרד, כי לקרח חרשת לא חית השלטון בים, וספרד היוותה הבסיס הבטוח היחיד בשביל צבא הכיבוש. ו. עקרון הסכון הכוחות = מחייב בחירת תכלית יחידה ומתאימה, דאגה ובטחון, שמוש נאות בפלוגות נפרדות, הערכה הוגנת של כוח ההגנה לשם שחרור כוחות בשביל התקפה. כמלחמה זש צורך לשלוח פלוגות לתפקידים מיוחדים, והמצביא צריך לכוון את צרכי הסידור וצרכי הרכוז. הפלוגה (detachment ) של סטונוול ג'קסון בעמק שננדואה ( Shenandoah ) בשנת 1862 עשתה גדולות. כוח אבטטרי=גרמני לא גדול בשנת 1915 בבולגריה הכריח את {0061-26} אנגליה וצרפת להחזיק צבא רב כסלוניקי. [ נתונים מספריים, ראה מקור מודפס ] ביוני 1862 היו ללי ע"פ ריצמונד 27.000 איש, ולמק=קללן (צפון) 105.000 = 75.000 מדרום נהר ציקהומיני, ו=54.000 בצפון הנהר. תחת פורטר. לי התקיף פורטר עם 0;59.00 איש, והשאיר 28.000 בחפירות בפני מק=קללן וכך הכריח את מק=קללן לעזוב את ריצמונד. באפריל 1863 השתמש לי שוב בתמרון כזה: לו היו 56.000 איש נגר 133.000 של הוקר. הוקר ריכז 52.000 ביערות צ'נסלירוויל. לי עזב 10.000 ע"י פרדריקהבורג נגד 27.000 אנשי הצפון. ועם 46.000 איש פנה הניח 15.000 בחפירות לעמוד בפני הוקר, ושלח 52.00 עם סטונוול ג'קסון לתקוף אח האגף הימני של הוקר. הוקר נאלץ לסגת. ז. קואופרציה מלאה כמלחמה מחייכם שיתוף לאומי ואימפריאלי, לשם כך דרוש מידור אפקטיבי של הממשלה לצרכי הנהלת המלחמת. כמו כן דרוש שיתוף פעולה בין השרותים = האיש הצבא וכוח האויר. כל אחד מאלה חייב לדעת הצרכים והשיטות של האחרים. דרוש גם שתוף פעולה בין הכוחות והמחלקות השוגות של הצבא = לשם כך יש צורך באימון משותף. ח. היות ונצחון אפשר להשיג רק ע"י פעולה אופנסיבית = חרי האופנסיווה היא התכלית הסופית של כל תמרון. יש יתרונות בולטים בהתקפה קודמת לזו של האויב, אולם בתנאי {0061-27} אנגליה דבר זה קשה. אפשר להתגבר על הקשי ע"י שמוש חרוץ בכוח הצבא וחצי ביחד. ההתפתחות הנוכחים רצויה להקדשת חלק מהצבא להגנה, וחלק = להתקפה. מאידך, הולך ונעשת יותר קשה קונטרה אופנסיווה כללית מתוך מצב ריפנסיבי. כושר התנועה הוא סם מרפא לחפירות. ט. לשם כושר=תנועה דרוש אימון פיסי של הצבא+ ארגון שרותי התחבורה והאספקה, עבודת המטה , כלומר כיוון התנועות במטרח להשיג מכסימום של מאמץ במינימום של בזבוז כוחן פיקוד ( generalship ). כלומר בחירה נאותה של תכלית, דאגה לבטחון וחלוקה מתאימה של חלקי הצבא. התכלית הסופית של כושר התנועה היא השגת כוח עליון בקרב. דבר זה יוקל אם יש חלק על הצבא שיש לו יכולת מאורגנת לתנועה. מכניזציה עלולה לשמש כוח זה. י. הפתעה אפשר להשיג במלחמה ע"י סודיות ומהירות ההכנות, הטעיה והולכת שולל של האויב בנוגע לתכלית. וא מחייב אחדות הפיקוד ומחשבה במעשה תחילה. העזה לבצע דבר קשה ומפני זח בלתי צפוי ע"י האויב. סוד ההצלחה כאן היא הכנה שקולה ונבונה, כושר תנועה ומהירותה; הפתעה ע"י נשק חדש ושיטות חדשות של שימוש בנשק קיים מצליחה לעתים רחוקות. בלי נסיון ואמון מוקדם. יחד עם שמירת סודיות יש לתת לצבא ידיעה מפסיקה על תכנית הפעולה הדרך הטובה להמנע מהפתעה היא לחיות מוכן לבלתי צפוי. {0061-28} יא. תכלית הרכוז היא להגיע לכוח עליון בקרב, וצורת הרכוז תלויה באפן הקרב הרצוי = חדירה למרכז, הקפה טכסיסית או איסטרטיגית, התקפת על אגף ע"י צרוף כוחות ממקומות שונים. רכוז אפקטיבי מחייב שמוש בכל עקרוני המלחמה וידיעה מדויקת של תנאי המקום והזמן. תנאים אלת הולכים ומשתנים. ומבלי שימת לב ערה לשנויים אלה והשפעתם על השמוש בעקרונות = אין לנצח גט בצבא המאומן והמצויד והאמיץ ביותר. יב. התכלית העיקרית של החזקת צבא היא מניעת מלחמה ושמירת החוק הבין=לאומי. השמוש בצבא אינו אלא אמצעי אחרון. לשם כך הצבא צריך לחיות מוכן. ההכנה מורכבת משלוש : 1) ארגון וציוד הכוחות, 2) אמון הכוחות הצבאיים, 3) אמון המנהיגים והמצביאים. יסודות אמון הצבא הם: משמעת, אומץ, כושר פיסי ושליטה על כלי הנשק בכל התנאים. אימון שמצביאים נעשה ע"י חקירה, למוד העבר והתבוננות בתנאי ההווה.