יומנים > יומן - מלא 08/03/1958

{P001} {0006-11} 8.3.58, שבת לפני הצהרים נודע לנו על התאונה של דוליק. הוא נסע עם דודו מדרום אפריקא בדרך מרחובות לראשון, ובא לקראתו סרן ולא שלט בהגה ופגע במכונית שלו. אה"צ ניגשנו לבית החולים בצריפין (אסף הרופא) מצאנו שהיה לו זעזוע מוח, פצע על יד העין הימנית ופצעים במצח ובפנים. בא דר. אשכנזי (פסיכיאטר)ובדק אותו וצווה להעבירו לבית חולים בילינסון שנמצא תחת השגחתו. מיהרנו חזרה למלון - כי לארבע וחצי הזמנו את בודרוב לכוס תה. הוא בלווית קלימוב. מתברר שבודרוב מדבר רוסית ואינו יודע כלל צרפתית, קלימוב מדבר אנגלית. ישבו אצלי שעה וחצי על כוס תה ושיחה על לא מענינא דיומה. הוא עסק עד עכשיו בכלכלה ובפיננסים, אבל היה בשליחויות בציכוסלובקיה, בבולגריה, וביוגוסלויה. הוא גם היכיר את ולחוב במוסקבה לפני הריב עם סיטו. הוא נוסע ביום השני לירושלים לפגישה עם שפרינצק, בורג, רוזן ובנטוב. ביקש שאבלה אצלו ערב אחד. עושה רושם נעים - לע"ע. הבטיח לי כרכי xi, xx, xxviii של כתבי אנגלס - מרכס שחסרים לי. אתמול המציא לי יצחק ספרו של ק. כצנלסון על "ישראל אחרי מבצע סיני" - בעצם זהו ספר על תולדות הרוויזיוניסם בא"י ובישראל. למרות הסילופים המרובים - יש כאן ראית בקורת של הרוויזיונסם - גם בקורת חריפה {0006-12} על זבוטינסקי, בקורת קטלנית על בגין. רק שטרן יוצא בלי פגם, ואבא אחימאיר נערץ - עד זמן מסוים. מציין "הדיספוטיסם וטוטליטריסם" של חרות (עמוד 157) - בניגוד ל"דימוקרטיה" של זבוטינסקי (המיועד להשמיע דברי בקורת נגד מנהיג חרות) יתקבל באיבה וקריאות הסתה מצד הנוכחים, ואם יזכור את פרשת "אלטלנה" וישאל על שום מה נסתיימה "המלחמה" בשילומים כאשר נסתיימה יסתער עליו בגין בנזיפות פטריוטיות, כשעיני הנוכחים מביעות הערצת הכנעה לבגין ורגשי זעם כלפי יריבו החצוף - - בשיטות אלה ניוונה קבוצת בגין את רצונה של התנועה, טמטמה את הבנתה וערפלה את כושר אבחנתה. כל ההכרעות הפוליטיות והאישיות נתמכות בוועד המרכזי בראש וראשונה ע"י בגין עצמו. הופעתה של צמרת מתחרה לא תיתכן בנסיבות אלאה, ואם תופיע, בדרך נס, יסקלו אבניה באבנים ויגורשו. - - יש שאנשים אלה (רביזיוניסטים ותיקים) מתרפסים בפני בגין עד כדי אבדן כל דמות אנושית. ורק בזכות התחסלות מוסרית סיטנית זו הם הופכים ל"נבחרי העם" ועולים על במת הכנסת" "את חברי הכנסת מסיעת חרות אין להגדיר כמדינאים מכל סוג שהוא, מאחר שאינם מתכוונים לשום מטרה מדינית לשמה, אלא אך ורק ליצירת רושם חיצוני המעניק קולות. - כנוים הנכון הוא של תצוגנים ולהטוטנים - - רצינותם היא של אנשי במה, שחקנים, במאים, תפאורנים וכיוצא באלה - - הסיסמא של הרשמית של "חירות" על עליתה העתידה לשלטון - היא סיסמת ראווה בלבד. מנהיגי "חירות" יודעים כי לעולם לא יוכלו לשלוט (עמוד 155). זבוטינסקי נערץ ע"י ק. כצנלסון, וכל הדברים החשובים שנעשו בארץ לפני המדינה ולאחריה נזקפים לזכותו, אבל אינו מתעלם מכל הפגמים של זבו. {0006-13} לתנועתו הוא קורא "הרביזיוניסם הדיפלומטי" (עמוד 75), "הנחת היסוד של זבו. אל אפשרות שיתוף פעולה ציוני - בריטי היתה מוטעית" (שם), "זבו סרב להכיר בעובדות אלה (תפקיד השלטון הבריטי להחניק את הציונות) וראה בהתקשרות ציונית בריטית ידידות של קבע" (עמוד 76) "כל האכזבות והכשלונות לא החלישו בלבו את אמונתו זו, ואף בערוב יומו, בשנת 1940, בעמדו על אדמת ארצות הברית, התחיל לרקום את התכנית של גדודים יהודיים- בריטיים שיעוררו לחיים את השותפות הציונית הבריטית הגוססת". "ליוקיו היסודי השני של הרביזיוניסם הדיפלומטי היה מעוט זיקתו אל הארץ - הניתוק היה טמון בטבע ברייתה של התנועה (הרביזיוניסטית) שהתגבשה בפריס - והאמונה שמטרותיה יושגו ע"י צעדים ותמרונים דיפלומטיים" (עמוד 77) "ההנהגה הרביזיוניסטית לא החשיבה את העליה" (שם) "ההסת' הציונית החדשה (נוסדה ב1936-) שניזונה מסיסמאות קלושות - היתה גוף חסר חיים שגווע מיד אחרי מותו של זבו. בהשאירו שלט ריק וסבך של סיסמאות מתעות ומבלבלות" (עמוד 104). זבו. החשיב את הפטיציות" (עמוד 205).