יומנים > יומן - מלא 08/08/1963

{P001} {0198-72} ,8.8.63 יום ה' יצאתי הבוקר עם תדי ויאן לסיור לגליל. תחילה סרנו ל"בלוואר" - משכנו ומשקו המבודד של מאיר הרציון ואשתו רות (שעבדה יחד אתי בדיר בשדה בוקר). יש לו עדר פרות לבשר, לע"ע רועה ערבי, אבל הוא מבטיח אותי כי לאחר שיגמור לגדור את שדה המרעה לא יזקק לרועה, והפרות ימצאו כל הזמן לבדם במרעה. {0198-73} יש להם שני ילדים בריאים - ילד וילדה - וגם מאיר הבריא כמעט, רק ידו האחת משותקת, אבל דיבורו כמעט בסדר. משם נסענו לבית שאן וראיתי את המבצר הרומאי שגילו ותיקנו (עליו היה בנוי כפר ערבי), משם לסחנה - הברכה הגדולה הנובעת ממעין שופע מים מתוקים (3000 ממ"ע לשעה), ויש בברכה מעין נואנרה פאלס בזעיר אנפין, והמון מתרחצים מכל קצות הארץ (גם מת"א שיש לה ים וברכת שחיה). עד היום לא ידעתי כלל על ברכה נהדרת זו. משם באנו לחפצי בה וראיתי את רצפת בית הכנסת. תמונת עקדת יצחק מפוספסת, שנים עשר המזלות, כתובה יוונית ואתיאית. משרד ראש הממשלה הקים גג נאה לרצפה היסטורית זו. בשתים הגענו חזרה לדן כרמל. [ ח ס ו י ] - טלפנתי הערב לחיים ישראלי אם אפשר להשיג גליון דבר מי"ד ניסן (כנראה שנה זו) שבו כאילו נתפרסמו זכרונותי - ונתן חפשי משיג עליהן {0198-74} ומכחיש כמה דברים בגליון דבר מאתמול. חיים הבטיח להמציא לי העתון מחר בבוקר. דרך אגב סיפר לי שגון קמחי מסר לאלקנה גלי שכמה עתונים פנה אליו אם ירשה לפרסם זכרונותי וישלמו בעד זה. הוא ענה בחיוב. אמרתי שיגיד לג'ון קמחי שעליו להפנות העתונים אלי. - לענין "הפרשה" - אליהו חסין ובן הורביץ, שכתבו ספר על "הפרשה" (כפי שהיה רצוי למר לבון) ("עם הספר" 1961), מודיעים בעמוד :18 "בא הפסק ההחלטי של ועדת . שרים והממשלה לאמור כי לבון לא נתן את ההוראה שטפלו עליו כי אותו "מעשה ביש" שממנו ועל גבו נתפרשו הפרשות למיניהן, בוצע שלא בידיעתו כלל." האמנם נאמרים בפסקנות בעמוד 23 השנים קובעים במה התענינתי וכמה לא התענינתי בהיותי שר הבטחון. בעמוד 26 מסופר "למעשה היה הרמטכל מוליך אותו (לבון) תכופות שולל לגבי פעולות אלו" (פעולות צבאיות) "ר"א דיין נוהג היה להגדיל פי כמה את ממדי הפעולות בשלב הביצוע בהשוואה להוראה שאושרה ע"י שר הבטחון," "לעתים - אף היו מטעים אותו (שה"ב) באינפורמציה כדי להשיג אישור לפעולה מסוימת." בעמוד :28 "פעל מר פרס מאחורי גבו (של לבון) וביצע דברים שהוא התנגד להם במפורש." בעמוד 29 הוא מביא אותי כעד לכך. בעמוד 35 מסופר כי שה"ב מאשים את הקצין הבכיר בפני שרי מפא"י אבל מצביע על טעמים רבים . . . בעמוד :42 מעשים שלי שנעשו בלי ידיעת הממשלה. בעמוד :56 עדיות האופי של דיין ופרס על שה"ב. עמוד :62 הגדרת "קצין המילואים" - "קצין לא זוטר במוסד צבאי סודי גבוה" במרכז מפא"י .1960 {0198-75} (קול ישראל הודיע הערב בשעה 9 כי אילת מונה כבר יותר מ10.000- נפש). בעמוד :67 למרחב מיום 16.2.55 מפרסם כי הוחלט להדיח את לבון, ובאותו יום מזעיק שרת ועדת השרים לעניני בטחון ומספר להם על ועדת א-ד. על דברי העתונים ביחס להתפטרות ל. וחזירתי - בעמוד .70-69 (המשפט בקהירו נפתח ב11- דיצמבר 1954 נגד הצעירים בקהירו) - בסוף חודש יאנואר הוצאו שנים מהם לתליה (עמוד 72). דברים תמוהים של בן אהרון (המסבירים החנהגותו בועדת השבעה - עמוד 77). השנים (מחברי הספר "הפרשה" יודעים מה הודיע לבון בועד חו"ב, "זו החשאית והכמוסה מכל ועדות הבית" (עמוד 78). מי זה "הגבר" שמחברי הספר מזכירים אותו הרבה פעמים, ובעמוד 87 מפגיש פ. ספיר בפברואר 1960 את "הגבר" עם לבון (האם זה יוסי הראל?) בעמוד :90 אני קוצב חצי שעה ללבון ביום ...26.9.60 בעמוד :91 "במרוצת חמש השנים שחלפו ומאז הדחתו פנו אנשים ראשונים במעלה לרבות שרת החו. גב' ג. מאיר ושר המסחר פ.ספיר אל מר ב.ג. שיתערב בדבר וייכנס בעבי הקורה של "הפרשה" - אולם מר ב.ג. לא נענה לפניות אלו." שם על דברי שרת במרכז המפלגה. באותו עמוד מסופר כי נתתי הוראה לטהר את טוביאנסקי. השיחה ביני ובין ל., כפי שהמציאו השנים או בדה ל. בעמודים .95-92 עמוד :103 ב.ג. לא ערער על זכותו של ל. לפנות לועדת חו"ב."