יומנים > יומן - מלא 08/10/1939

1
of
Places:
Jerusalem
She'ar Yashuv
The use of the photograph is subject to the Copyright Law, 2007
08.10.1939
220107
{P001} {0170-10} ירושלים, 8.10.39 בבוקר הישיבה הרגילה של ההנהלה. ווכוח חם במקצת התעורר לרגל מכתב "האגודה". הרב פישמן ואוסישקין גילו יחס שלילי להסכם עם "האגודה", אולם כל שאר חברי ההנהלה תמכו בהצעתי להמשיך בדרך של קירוב "האגודה", ןבכחןןם זה נץקבךן הוראות לתשובה על מכתבם. ----------------- אחה"צ באה אלינו משלחת של התאחדות האכרים: אייזנברג, גליקסון, יעקבסון, הכהן. הם מהווים כאילו ועדה לעניני האריזה שעל יד מרכז התאחדות האכרים. הקואופרטיבים של הפרדסנים ו"האורז" לא יכלו הפעם לבוא לידי הסכם, לפי דבריהם, (א) מפני שהם אינם יכולים להתקשר עם פועלים עונתיים; (ב) מפני שחלק הפרדסנים רוצה החורף לעבודבעצמם. הקואופרטיבים פנו להתאחדות האכרים להסדיר את האריזה. התאחדות האכרים פונה למחלקת העבודה של הסוכנות שהיא תקח על עצמה את ההסדרה. הם מציעים להקים לשכת עבודה לאריזה, וכל יהודי הרוצה לעבוד יירשם. הפרדסנים יקבלו עבודה מחוץ לתור, והלשכה תדאג לחלוקה צודקת בין כל הרצוים לעבוד. אמרנו להם, שאין אנו יכולים לעשות דבר בטרם שמענו את באי-כוח האורזים, ויש בדעתנו להזמין ישיבה משותפת של באי כוח התאחדות האכרים ובאי כוח האורזים לבירור השאלה. ----------------- יהודה קויפמן מציע את שרות מחלקת התרבות שליד הועד הלאומי בשביל המגוייסים. הואמוכן לשלוח מורים ללמד עברית, אם רק אנחנו נמציא את התקציב הדרוש לכך, וכן גם מרצים למדעי הטבע והרצאות אחרות. ----------------- לפנות ערב ישיבת הועדה המיוחדת של ההנהלה לבירור שאלת ההתישבות בנקודות החדשות: רופין, אוסישקין, קפלן, גרנובסקי, וויץ, שטרן, אנוכי. על הפרק: (א) הישוב תאיים-אל-וליד; (ב) שמי הנקודות: "שאר ישוב" ו"משק משותף". שטרן עורר את הנקודות האלה: היות ולפי שעה יש לנו בתאיים-אל-וליד רק 1,000 דונם, והשגת 1,500 דונם נוספים אינה בטוחה עדיין, והקבוצה שתעלה עכשיו לא תוכל להתקיים ב1,000- דונם, יש הכרח שהקהק'ל תקח עליה אחריות לקיום הקבוצה במקרה שלא תהיה אדמה נוספת. המשק לא יוכל להתקיים גם בלי כביש. אמנם לפי שעה אין עומדים לסלול כביש, מפני שיש לנו ידיעות שדבר {P002} {0170-11} זה נכלל בתכניות הממשלה, אבל אם יתברר שהממשלה לא תסלול כביש והקבוצה לא תוכל להתיים בלי כביש, על הקהק'ןל להתחייב שתשתתף בסלילת כביש. אחרי התנצחות רבה הוסכם, שאם קרקע נוסף לא יהיה אז שני המוסדות ידונו על הבטחת קיום המשק, וכמו כן ידונו על הכביש. בדבר שתי הנקודות "שאר ישוב" ו"משק משותף" היה הווכוח העיקרי בדבר גודל התקציב, שהקרן הקימת תשתתף בו. אוסישקין הודיע שהקהק'ל תשתתף בחיצי התקציב, אבל הוא חולק על גודל התקציב. הקהק'ל לא תשתתף אלא בישוב 20 יחידות, ורק לפי החשבון של 500-450 לירה ליחידה. קפלן דרש שהקהק'ל תתן את חציה השנה וקרן היסוד תתן את חציה בשנה הבאה. לכן התנגד אוסישקין. הצעתי שגרנובסקי וקפלן יבו יחד למצוא דרך לסידור הכספי. משום מה אוסישקין התנגד לכן ודרש שגם הוא ישתתף. בגלל עקשנות תמוהה זו נגמרה הישיבה כמעט בלא כלום, אולם גרנובסקי הבטיחנו, שיפגש עם קפלן וישתדל לבוא לידי עמק השווה.