יומנים > יומן - מלא 09/05/1949

{P001} {0048-13} 9.5.49, יום ב', י' אייר באה אצלי הגב' פולין מדרום אפריקא, כותבת חייו של סמיטס. היא באה לכתוב טפר על א"י. כאילו הוזמנה להיות אורחה של ח.ו. והנח כטבאה - לא מצאה אוחו. היא חושבת כזיגפריד שאדם יכל לכתוב ספר על ארץ או אס היה בה רק שבועיים - או שלושים שנח. היא מאוכזבת ומרת נפט - כל נסיעתה היתה כרוכה {0048-14} - באכזבות. היא רוצה לדעת מדו ע פתאום נעשה הכל תלוי באיש אחד - ב.-ג. אמרתי שאיני מאמין בזאת ובכל אופן לא אוכל להסביר לח זאת. הבורים אינם דווקא שונאי יהודים - אבל תם שונאי אנגלים, ומכיוון שהיחודים תמכו במפלגת סמיטס שהיא בעיקר מפלגה בריטית - הפכו הבורים נגדנו. הבורים הם בעד הגרמנים (מתוך שנאה לאנגלים). כשאנו פח נלחמנו נגד אנגליה - היתה אהדתם לצדנו - קבעתי לח שיחה ביום השבת. - בא אצלי לוויט - בחור צעיר. לנו, אמר, יש תבונה ויש משוגעת. ואנו רוצים לעטות משהו לישדאל - אמרתי לו שאס יש לו שני הדברים - הרי הוא האיש. כי אין לעשות בארץ שום דבר תשוב בלי כשרון ובלי "שגעון". זוהי ארץ של "משוגעים", הוא יבנה 5000 בתים במשך שנח, יתחיל ביוני, יביא 4-5 מומחים מאמריקא ומכונות. הצעתי לו להביא יותר מומחים - על מנת שישארו טח. אמרתי לו שאנו רוצים להמציא לו הכסף - כי אין אנו רוצים שהבתים יהיו שייכים לאמריקנים. הוא מסכים. התנגדתי גס לכמה סעיפים בהצעה זו שלו. הוא אמר שאינו עוטר על ההצעה - הוא רוצה לעזור ולהראות מח לויט יכל לעשות - יעסיק 3000 פועלים במשך השנה. בבית ייהיה : 2 חדרי שנח, חדר ישיבות, מטבח. - בא אצלי סקר וזיו הגדול. הוא מוכן להשאר פה ששה חדשים בשנה - כי כל הזמן לא יהיה לו ממה להתפרנס ;אי אפשר להוציא כסף מאנגליה). שואל מה לעשות? אמרתי: התבונן לנעשה בארץ וקבע בעצמך מה לעשות. אמר שיש בדעתו לכתוב תולדות המדינה והמלחמה. אמותי שלא הגיעה השעח לפרסם כמה דברים חשובים. - באחת עשרה משלחת של אנשי בנין באמריקה - יו"ר מילסטון, הדו"ח יהיה מוכן ב1- ביוני. הם מהללים את לויט. רוצים להחיש, להוזיל ולשכלל הבנין. יש רצון סוב בקרב חרבת יהודים - ואם נדע לגייס רצון זח נתגבר על הקשיים. - {0048-15} - בא אצלי וולפסון. נוםע ללונדון לראות ג'ימי. ההכנסה טל פיקא 150-200 אלף ליש לשנה. יורד סכום לפנסיון שונות. לפעולה יש 100.000 ליש לשנה. בעשר השנים הקימו 9-10 נקודות חרשות. גם עזרו לתעשיה בקיסריה. לא יכלו להתחיל כי לערבים היו תביעות נגד הממשלה. בשטח בקיסריה הוא 25.000 דונם. שאל ליחס הממשלה לפיקת - התאונן שציזלינג כשהיה שר חקלאות לא שמר על זכינה פיקא שרצו לנטוע 700 קקיון באדמתם בקיסריה, ואנשי שדות ים הפריעו לחרישה, וגזר לחלק האדמה בין פיקא ובין ששות ים לשנה, אס כי התחייב כעבור שנה להחזיר החלק של שדוה ים. אמרתי לוולפסון: שאנו מתכננים פיתוח הארץ, ומבקשים מפיקא לתת לנו תכניותיה, ואם אינן פוגעות בתכנון הכללי נשבץ אותן בתכניתנו. הוא שמח על תשובח זו. נימי רוצה לבוא שיעבירו עצמות "הנדיב", מתברר שיש צואה להעביר עצמותיו ועצמות אשתו לזכרון. וולפסון מוכן לעבוד שלושה ימים בטבוע בלשכת התיאום. יוחד לא. א) מפני שאינו רוצח לעזוב פיקא, 2) לדעתו אצטרך לריב עס קפלן, גולדה ויוסף, כי כל אחד יהיה "אימפריאליסט". הוא לא יוכל לריב עט כולם, ואני אצטרך לעשות זאת - זה יטיל עלי עול גדול או שנהיה מיוחד. ישוב בעוד 4-3 שבועות. - עליתי לירושלים, - בערב התיעצות עם המרכז החקלאי ודיין. מאז קום המרינה קמו 15 ישובים חדשים ב22- כפרים נטושים נכנסו עולים. יושבים בתוכם 1240 םשפחות (כל משפחח 3,5), צריכים להיות 1905 משפחה עד סוף מאי. יושבים בדרום: מג'דל 100 משפחות: מסמיה 75, סטריה 100, עקיר 75 (מלבד לא חקלאים), יבנה 100, זרנוקה 100, ספוריה 75, ספוריה ב' 75, קסטינה 60, קובייבה (ע"י נם ציונה) 60. בתיכו1: אקזים 100, עין כרס 100, (מחוץ לעירוניס), כפר אורית (היהודי) 60 (בולגרים). = {0048-16} בצפון: תרשיחה 100, בצה 80, טופסך 55; עומדים לעלות למירון 50, סמועי 50, רם אל אחמד 75, תרביחה 75 (40 כבר עלו), דיר אל קאסם 100, סוחמתא 50. למושכים הקיימים ילכו 340 משפחות, מלואים. הסוכנות יסדה קרן של 150.000 ל"י (הסוכנות 50, קה"ק 50, קופות מלווח 50) להלוות ליהודים בישובים הנטושים לעסוק בעבודת אדמה. אשכול רוצה להעלות עד 5000 משפחה עד טוף השנה: לנולוניה, בית טורח, גורא, סריס, דיר מוהיזין, קזזה, טיח, דיר תערוף, מוזיירה, קולה, גמזו, ברפוליה, קטרה, בית דרס, אום אל זינת, עין הוד, קניר, נחוץ שמחלקת העלית תיתן לתיקו; בתים 150 ל"י למשפחה. אשכול מציע להשקיע 250 ל"י במשק (בציוד, לול זרעים). - בצהרים סעדתי עם הילדרינג. נוכחו גס יעקב, יגאל, בן ארצי והרצוג. שאלתי על -------חסרונות צבאנו. "זקוק למשמעת ואימון". קצי; טוב נעשה רק אחרי 0 חיל טוראי טעון אימו; של שלשה שנים. בשעת מלחמה נותנים באמריקא אימון של ששה חדשים. מזהיר נגד הפרדה בין צבא יבשה, ים ואוויר. מסה אחד עליון! לכל חיל - מפקד ומטה שלו, אבל לא הפרדה. מודיעין משותף ומתואם ע"י איש אחראי ישר לראש הממשלה. נחוץ יועץ מומחה לצבא. הסברתי לו הקשי הפוליטי. יועץ לדבריו יהיה נאמן ולא יגלה סודות לממשלתו - ממשלתי בין כך תרע הכל ממקורוא אחרים. לזמן שלום דרוש לנו לדעתו צבא של 30-25 אלף, בעיקר לוחטים. בשעת מלתמה עלינו לגייס מאתיים אלף. שאלתיו אט אמריקא יכלה לגייס 28 מיליון? ענה: אם תשאל פוליטישן - יאמר לא; אם תשאל חייל - יאמר כן. גייסו במלחמה האחרונה 15 מיליון . לפני המלחמה היו להם רק 180 אלף. -