יומנים > יומן - מלא 09/05/1949
{P001} {0048-13} 9.5.49, יום ב', י' אייר
באה אצלי הגב' פולין מדרום אפריקא, כותבת חייו של סמיטס. היא באה לכתוב ספר על א"י. כאילו הוזמנה להיות אורחה של ח.ו. והנה כשבאה - לא מצאה אותו. היא חושבת כזיגפריד שאדם יכל לכתוב ספר על ארץ או אם היה בה רק שבועיים - או שלושים שנה. היא מאוכזבת ומרת נפש - כל נסיעתה היתה כרוכה {0048-14} - באכזבות. היא רוצה לדעת מדוע פתאום נעשה הכל תלוי באיש אחד - ב.-ג. אמרתי שאיני מאמין בזאת ובכל אופן לא אוכל להסביר לה זאת. הבורים אינם דווקא שונאי יהודים - אבל הם שונאי אנגלים, ומכיוון שהיהודים תמכו במפלגת סמיטס שהיא בעיקר מפלגה בריטית - הפכו הבורים נגדנו. הבורים הם בעד הגרמנים (מתוך שנאה לאנגלים). כשאנו פה נלחמנו נגד אנגליה - היתה אהדתם לצדנו - קבעתי לה שיחה ביום השבת.
- בא אצלי לוויט - בחור צעיר. לנו, אמר, יש תבונה ויש משוגעת. ואנו רוצים לעשות משהו לישראל - אמרתי לו שאם יש לו שני הדברים - הרי הוא האיש. כי אין לעשות בארץ שום דבר חשוב בלי כשרון ובלי "שגעון". זוהי ארץ של "משוגעים", הוא יבנה 5000 בתים במשך שנה, יתחיל ביוני, יביא 4-5 מומחים מאמריקא ומכונות. הצעתי לו להביא יותר מומחים - על מנת שישארו פה. אמרתי לו שאנו רוצים להמציא לו הכסף - כי אין אנו רוצים שהבתים יהיו שייכים לאמריקנים. הוא מסכים. התנגדתי גם לכמה סעיפים בהצעה זו שלו. הוא אמר שאינו עומד על ההצעה - הוא רוצה לעזור ולהראות מה לויט יכל לעשות - יעסיק 3000 פועלים במשך השנה. בבית ייהיה : 2 חדרי שנה, חדר ישיבות, מטבח.
- בא אצלי סקר וזיו הגדול. הוא מוכן להשאר פה ששה חדשים בשנה - כי כל הזמן לא יהיה לו ממה להתפרנס ;אי אפשר להוציא כסף מאנגליה). שואל מה לעשות? אמרתי: התבונן לנעשה בארץ וקבע בעצמך מה לעשות. אמר שיש בדעתו לכתוב תולדות המדינה והמלחמה. אמרתי שלא הגיעה השעה לפרסם כמה דברים חשובים.
- באחת עשרה משלחת של אנשי בנין באמריקה - יו"ר מילסטון, הדו"ח יהיה מוכן ב- 1 ביוני. הם מהללים את לויט. רוצים להחיש, להוזיל ולשכלל הבנין. יש רצון טוב בקרב הרבה יהודים - ואם נדע לגייס רצון זח נתגבר על הקשיים.
{0048-15} - בא אצלי וולפסון. נוםע ללונדון לראות ג'ימי. ההכנסה של פיקא 150-200 אלף ליש לשנה. יורד סכום לפנסיון שונות. לפעולה יש 100.000 ליש לשנה. בעשר השנים הקימו 9-10 נקודות חדשות. גם עזרו לתעשיה בקיסריה. לא יכלו להתחיל כי לערבים היו תביעות נגד הממשלה. בשטח בקיסריה הוא 25.000 דונם. שאל ליחס הממשלה לפיקא - התאונן שציזלינג כשהיה שר חקלאות לא שמר על זכיות פיקא שרצו לנטוע 700 קקיון באדמתם בקיסריה, ואנשי שדות ים הפריעו לחרישה, וגזר לחלק האדמה בין פיקא ובין שדות ים לשנה, אם כי התחייב כעבור שנה להחזיר החלק של שדות ים. אמרתי לוולפסון: שאנו מתכננים פיתוח הארץ, ומבקשים מפיקא לתת לנו תכניותיה, ואם אינן פוגעות בתכנון הכללי נשבץ אותן בתכניתנו. הוא שמח על תשובה זו.
גימי רוצה לבוא שיעבירו עצמות "הנדיב", מתברר שיש צואה להעביר עצמותיו ועצמות אשתו לזכרון.
וולפסון מוכן לעבוד שלושה ימים בשבוע בלשכת התיאום. יותר לא. א) מפני שאינו רוצה לעזוב פיקא, 2) לדעתו אצטרך לריב עס קפלן, גולדה ויוסף, כי כל אחד יהיה "אימפריאליסט". הוא לא יוכל לריב עט כולם, ואני אצטרך לעשות זאת - זה יטיל עלי עול גדול או שנהיה מיותר. ישוב בעוד 4-3 שבועות.
- עליתי לירושלים,
- בערב התיעצות עם המרכז החקלאי ודיין. מאז קום המדינה קמו 15 ישובים חדשים ב- 22 כפרים נטושים נכנסו עולים. יושבים בתוכם 1240 םשפחות (כל משפחח 3,5), צריכים להיות 1905 משפחה עד סוף מאי. יושבים בדרום: מג'דל 100 משפחות: מסמיה 75, סטריה 100, עקיר 75 (מלבד לא חקלאים), יבנה 100, זרנוקה 100, ספוריה 75, ספוריה ב' 75, קסטינה 60, קובייבה (ע"י נס ציונה) 60. בתיכון: אקזים 100, עין כרם 100, (מחוץ לעירונים), כפר אוריה (היהודי) 60 (בולגרים).
{0048-16} בצפון: תרשיחה 100, בצה 80, סופסף 55; עומדים לעלות למירון 50, סמועי 50, רס אל אחמר 75, תרביחה 75 (40 כבר עלו), דיר אל קאסם 100, סוחמתא 50.
למושבים הקיימים ילכו 340 משפחות, מלואים. הסוכנות יסדה קרן של 150.000 ל"י (הסוכנות 50, קה"ק 50, קופות מלווה 50) להלוות ליהודים בישובים הנטושים לעסוק בעבודת אדמה.
אשכול רוצה להעלות עד 5000 משפחה עד סוף השנה: לגולוניה, בית סורה, גורא, סריס, דיר מוהיזין, קזזה, טיח, דיר תערוף, מוזיירה, קולה, גמזו, ברמוליה, קטרה, בית דרס, אום אל זינת, עין הוד, קניר, נחוץ שמחלקת העליה תיתן לתיקון בתים 150 ל"י למשפחה. אשכול מציע להשקיע 250 ל"י במשק (בציוד, לול זרעים).
- בצהרים סעדתי עם הילדרינג. נוכחו גם יעקב, יגאל, בן ארצי והרצוג. שאלתי על חסרונות צבאנו. "זקוק למשמעת ואימון". קצין טוב נעשה רק אחרי 20 שנה, חיל טוראי טעון אימון של שלשה שנים. בשעת מלחמה נותנים באמריקא אימון של ששה חדשים. מזהיר נגד הפרדה בין צבא יבשה, ים ואוויר. מטה אחד עליון! לכל חיל - מפקד ומטה שלו, אבל לא הפרדה. מודיעין משותף ומתואם ע"י איש אחראי ישר לראש הממשלה. נחוץ יועץ מומחה לצבא. הסברתי לו הקשי הפוליטי. יועץ לדבריו יהיה נאמן ולא יגלה סודות לממשלתו - ממשלתי בין כך תדע הכל ממקורות אחרים.
לזמן שלום דרוש לנו לדעתו צבא של 30-25 אלף, בעיקר לוחמים. בשעת מלתמה עלינו לגייס מאתיים אלף. שאלתיו אם אמריקא יכלה לגייס 28 מיליון? ענה: אם תשאל פוליטישן - יאמר לא; אם תשאל חייל - יאמר כן. גייסו במלחמה האחרונה 15 מיליון . לפני המלחמה היו להם רק 180 אלף.-