יומנים > יומן - מלא 09/05/1953

{P001} {0023-117} 9.5.53 כפי שהסכמתי עם רוקח - נזדמנו בביתי עתונאים ועסקנים משתי המפלגות: אשכול, נמיר, ארגוב, זיאמה, גוברין , ברגר, שורר, רוקח, סרלין, בבה, ריסולט, הפטמן, גרומן. תחילה היו טענות נגר העתונות המשמיצה הצד השני, השיחה התרחבה ונסבה על יחסי הקואליציה - התנהגות השרים והסיעות, כאילו היו שתי ממשלות. דבר בחריפות סרלין: מפאי עד בואם לא היו לה שותפים אלא גרורים. רוקח נתאכזב כי מכרו לו משרד פנים ריק ועוד עכשיו מנסים לרוק אותו עוד יותר, כלם תלויים באוצר: הם רוצים להיות שותפים. העתונאים דרשו ידיעות מהממשלה וגם הדרכה, בסיכומי בסוף הישיבה קבענו שאין זה הוגן למסור ידיעות הממשלה רק לעתוני הקואליציה אולם יש להדריך עתוני הקואליציה. לשם כך על עורכי עתוני הממשלה (הבוקר, הצופה, דואר ירושלים, דבר, הדור) להיפגש מזמן לזמן לישור הקו ולקביעת יחסים עם הממשלה. אין לאסור בקורת על הממשלה מצר דברי סיעות הקואליציה, אבל יש לשאת כאחריות משותפת, וטוב שבמשך שלושה חדשים {0023-118} ראשונים יבקר כל עתון - אם הוא צריך לבקר - אח שרי מפלגתו הוא... אין למנוע וויכוח אידיאולוגי, אבל יש ישמור על רמתו התרבותית. קשיי הקואליציה הם דווקא בהתחלה, שלא כירח דבש בחתונה, ורק לאחר שיתנגדו בחדשים הראשונים על הקשיים והרגלי העבר יש תקוות לפעולה משות.ת. קואליציה מבוססת על מתפות - של שוי זכיות וחובות . אגל השויון חל על השר, ולא על הסיעה. לא שסיעת הכלליים שווה בזכיותיה לסיעת מפא"י, אלא כל שר שווה בזכיות וכחובות לחברו. על משרד הפנים היה כנראה לרוקח מושג מוטעה - כי הוא שולס על כל עניני המדינה בפנים המדינה, ולא כן. הענינים בפנים המדינה מחולקים בין שר החקלאות, העבודה, מסחר ותעשיה, משטרה, משפטים, פנים ועור (סעד, דואר, דתות), רק משרד החוץ ממונה על כל יחסי תוץ. הקואליציה תתקיים אס נבצע אחריות קולקטיבית ונהית נאמנים לקוי היסוד ולהסכם. מקור הקושי - שהעם כולו, על אישיו ומפלגותיו לא תסתגלו למדינה ולחיים ממלכתיים עצמאיים: ודרוש מאמץ לכך - לראות עניני המדינה בראש וראשונה. וצדק נמיר שציין שהעתונות אינה פטריוטית. רוקח שתק כל הזמן, לפני צאתם אמר לי שרוצת ושוחח אתי. בערב מסיבה בביתו של מ,מ. לכבוד חיים. משם עליתי לירושלים. בחכות הגעתי הביתה.