יומנים > יומן - מלא 09/09/1956

{P001} {0013-80} 9.9.56, יום א' הבוקר סיימתי הרשימה על מונחים ותכנים (או שמות ותכנים). - בשלוש אה"צ הגיע הנה חיים ל. במטוס מחיפה על פי הזמנתי. הוא יצא היום לחופש לעשרה ימים, אבל ביקשתיו לבוא לברר חילוקי הדעות בינו ובין מ.ד. על מבנה גייס השריון. נתברר שחילוקי הדעות אינם כה רבים וגדולים כפי שהיה נראה בשיחת המטה ביום 1.9.56 . חיים רוצה שהשריון יהיה עתודה בידי המטה. לפי החלטת הרמטכל השריון הוא לא מפקדה אלא אוגדה (מפקדה של שתי חטיבות). לצפון מציע חיים להפריש רק פלוגה אחת של AMXו- Mid. למרכז אותו דבר. לדרום פלוגה של טנקים ופלוגה של חצאי זחלים. ישאר למפקדה המרכזית (בימי שלום) 1 גדוד טנקים של 3 פלוגות שרמנים, והוא הדין בגדוד של AMX, וגדוד אחד של חצאי זחלים. דורש גם כוח סיור של 12 ג'יפים ועוד קצת כלי רכב. שיא כוח אדם יהיה 1870: 617 בגדוד שרמנים, 415 בגדוד AMX (צוות בשרמן 5, ב- 3AMX), בגדוד חצאי זחלים 699, לסיור 139. המטה מציע פחות 200. זהו הוויכוח על כוח אדם. שאר נקודות המחלוקת: מי יקנה חלקי חילוף לשריון? חיים דורש כי יקנה הגייס, משה - חיל החימוש. כמו כן למי סמכות הבנוי. יש גם בעיה של פלוגה קשר. ניתנו לו 12 איש לקשר, הוא דורש 37 (זה כלול כבר בוויכוח על 200). חיים מתאונן קשה על מצב הנקיון במחנה נתן ובמחנה קסטינה. הרופא חושש לאפידמיות. אין ביוב, במחנה נתן, אומר חיים, קרעו אנשי נחל קרשים וקורות מהבנינים. לשם מה? סתם ככה מחוסר משמעת. {0013-81} 200 הנוספים שחיים דורש הם 1) לקשר, 2) למפקדת הגייס, 3) פלוגת סיור חטיבתית, 4) לדמיים (דמה - "דומי"), 5) לב"ס לשריון והנדסה. הרבה מהוויכוח נובע מניגודי אופי שבין חיים ומשה. לדברי חיים אפשר לקמץ 300 במטה. שאלתיו מדוע לא קומץ כשהיה סגן רמטכ"ל? קיבלתי תשובה לא ברורה. שאלתי על דן כמפקד ח"א והוא מיעץ לקחת שלמה לנדוי, אגל רק כעבור שנה. דן הוא בנאר, ישר, אמיץ. [[ ח ס ו י ]] אביו חינך אותו שיהיה אנגלי, חיים הילל מפקד חטיבת 12 - כרמי. במדבר המערב היה בראש פלוגה גרמנית (של יהודים) מאחורי הקווים, ונשארו ממנה רק שנים - כרמי ועוד אחד שנמצא בארה"ב. -שוחחנו כשעתיים אמרתילחיים שאיני מסכים לתכנית המלחמתית שלו, ולדעתי מסוכן לרכז כל השריון נגד השריון המצרי במלחמה. יש להכות תחילה את ירדן ולהוציאה מהמשחק, ובזמן ראשון להקיז דם המצרים במערך הגנתי, לתקוף אחר כך, אבל לאוודוקא במרוכז, אלא לתקוף נקודות רגישות: שדות תעופה, התעלה, הערים הגדולות ולשבור רוח האויב. בחזית סוריה לבלום, כי אין אנו מעונינים בחזית ההיא בתפיסת שטח. ירדן האויב הראשי. מבחינת שטח, מצרים - מבחינת כוח, נשבור שניהם בזה אחר זה. חיים הסכים לסכימה זו, אבל דורש השריון כמפקדה מיוחדת, עתודה ארצית, ולא מפוזרת וכפופה לפיקודים. חושש שהפיקודים לא יתנו להוציא כוחות משטחם. היכן הפיקוד העליון?