יומנים > יומן - מלא 09/10/1940

{P001} {0062-29} 9.10.40 סוף סוף נפטרתי -לע"ע - מרשות "מחלקת העליה" האמריקנית. הופעתי הבוקר באליס איילנד בפני ועד העליה (היו"ר - הריס, יהודי). נחקרתי יותר משעה כנראה נולד אצלם חשד שיש בדעתי להשא ר כאן, כי שאלני אס יש לי קשרים עם קולגים אמריקנים. לבסוף חתם אח הפספורט. נתן לי ארכה לחודש ימים (הוויזה של הקונסול האמריקני ניתנה רק עד 21 באוקטובר). והזהירני שאם אשאר יותר - אצטרך להרשם ולהטביע אצבע - כחוק הזרים. - מניה שוחט מיפרח לי באריכות דבריה מדוע לא הצליחה בשליחותה, ושעכשיו היא מטפלת בשאלח הערבית. היא וברדין הכינו תזכיר ותגישו לברנדייס ופרנקפורטר. (חדי פעולה זו הגיעו אלי מיד לאחר בואי, ושערתי כל הזמן שמניה מטפלת בעיקר בערבים, למרות הבטחתה שנתנה בתום לב, להמנע ממך). לא אתפלא אס תתארגן סיעה מיוחדת פה שתדגול ב"תכנית" של ברדין (מהקריאה ראיתי שהוא המחבר יתכן שמניה השתתפה ביצירה בעל פה...) הפרוגרמה של התזכיר היא טובה מאין כמוה. עליה חפשית לא"י ועבר הירדן, התישבות של מיליונים יהודים, א"י אבטונומיה בתוך פדרציה של המזרח הקרוב. יותר אורגינלית היא תדרך למטרה זו: צבא ערבי יהודי משותף להלחם בהיטלר. בעל התזכיר שכח רק דבר קטן אחד: איך להפוך את התנגדות הערבים {0062-30} לדברים טובים אלה - מהתנגדות לתמיכה" לפי דברי מחבר התזכיר העכוב אינו אלא בכשלון המנהיגות הציונית. הייתי ברצון רב מקבל על עצמי להחליף המנהיגות הציונית ובלבד שפרוגרמה נאה זו תתקיים. ברדין הוא בלי ספק צעיר ישר והגון, ואס יטפל בתפירת חליפת ידע שדרושה ידיעה כל שהיא במלאכה זו, ולא ימסור תפירת מכנסיו ל"עם-ארץ" שאינו יודע צורת מחט. אבל אין הוא מעלה על לבו כשהוא רוצה לסדר את כל המזרח הקרוב ולהושיב מיליוני יהודים ולשתף שלושח עמים לכל הפחות במטרה פוליטית אחת - יש לדעת לכל הפחות העובדות האלמנטריות על חייהם ומסיבותים הפוליטיים של עמים אלה. מהו המפתח של ברדין לשתוף יהודי ערבי ולהסכם על עלית חפשית ופדרצית ובו? המלחמה בהיטלר. חיות והערבים זקוקים ליהודים במלחמה זו - כי היהודים יש להם השכלה מקצועית - והיות שתפוני שני העמים מכירים בשותפות גורלם - ולכן - - - אגי קורא - ואיני מאמין שבחור שהיה פעם בארץ כתב את ההבלים האלה (סעיף 8) כמו שבסוף המלחמה הקודמת יכלו היהודים והערבים להסכים לעבוד יחד למעט מטרה משותפת (הסכם ויצמן פיצל) - כן שעה זו היא הראויח ביותר ליצירת בסיס יותר איתן לשותפות ערכית יהודית. {0062-31} "--common destiny-is today regarded by the masses of both the Jews and the Arabs as an actual reality". הפסקת המהומות מוסברת בתזכיר בפשטות מלבבת: המהומות נתמכו ע"י היטלר ומוסוליני, ו- as soon as this assistance was withdrawn at the beginning of the war,the antagonism potered out" לא פעולות הצבא האנגלי, לא התנגדות ההגנה, לא קרבנות הטירור המרובים בקרב הערבים, לא פרוץ המלחמה - אלא - היטלר ומוסוליני לא רצו יותר לתמוך במהומות. ולא שאל חכם ותיק זה: מדוע דווקא במלחמה נגד אנגליה חדלו היטלר ומוסוליני לתמוך במהומות" שלוששנות המהומות קרבו את היהודים והערבים... כך נאמר בפירוש. בפשטות וכתמימות The three years disturbances have not only failed to prove any indigenous animosity between Arab and Jew,they have on the contrary---been instrum- in knitting the two groups more closely together --- {0062-32} כרבים מבעלי "הפתרונות" מקבל ברדין בפשטות שדי להוכיח לעצמו שהעליה היהודית היא טובה - למען שהוא יוכל להניח שגם הערבים מכיריםבכך. והוא מוכיח לערבים (בתזכיר הנכתב באמריקא ליהודים) שהיהודים באו לארץ על מנת להשאר ושיש ברכה בעליה היהודית ושעלית זו יש בה הכרח ליהודים - ומכיוו; שכבר זח הוכח לברדין הוא אינו מאחר להסיק מסקנה - The Pal. Arabs are nearer to a state of understanding with the Jews than ever before. והיהודים מאידך גיסא הבינו שבשטח היחסים עם הערבים הצליחו פחות מאשר בשטח אתר (מדוע - הלא הערבים קרובים להבנה הדדית?....) וכמובן המנהיגות אשמה: It seems as though Pal.leadership has nowhere shown less ability and foresight than an the vital question of Arab-Jewish relations ברבין רואה כל הקשי רק ביהודים. הערבים לוהטים ממש ברצון להסכם, וגם הבריטים לא ישימו כל מכשול בדרך there are very good reasons to believe that they ( the British) will put no obstacle in the way of such an Arab-Jewish understanding אמנם מקודם יש אומרים שהבריטים הפרידו, אבל בשעת המלחמה חםמעונינים בשלום במזרח הקרוב. אולם יש גורם מיוחד עכשיו שיקרב אח שני הצדדים ויביא לשותפות יהודית-ערבית - וזהו השונא המשותף {0062-33} The immediate threat both of Hitler and of Mosol. to Egypt, Iraq, Pal. and Iran, and the impending threat to Syria has brought about a radical change in the situation--- וכיד הידיעה הטובה עליו הוא מכריז: Egypt is on the verge of declaring war on Italy... (סעיף 8) . . . תבל שאנגליה לא יודעת זאת. היטלר ומוסוליני - מבטיח ברדין - הם עכשיו אויבים בעיני הערבים, ודבר זה - this becomes an additional factor for the uniting of Arab and Jew for their mutual self-defence)19 סעיף( עד היכן מגיעים הרהורי לבו The very force which previously had torn them asunder now operates to effect their union ( כלומר הנאצים ) and again in this union Egypt and Iraq must not be less interested than the Palestine Arab themselves קשח לדעת אם ברדין מתכוון פח להגיד שלפי דעתו הוא צריכות עיראק ומצרים להיות מעונינות, או הוא קובע זאת כעובדה. והיות שעל פי הרהורי לבו ילחמו הערבים בהיטלר הוא מוסיף כפשטות, {0062-34} The moment the countites actively enter the war against the Nazis and the fashists they, as well as Britain, must see the value of having Jewish Pal. as an ally ) 19 סוף ( ומכיוון שברדין הוכיח זאת לעצמו הוא בטוח שהערבים יקחו תורה מפיו - והרי הוא מציע - The establishment ofa joint body representing American and Palestine Jewry (כנראה שסעיף 20 זה נתקיים בצורת קואופרציה בין מניה שוחט ובררין כב"כ היהדות הא"רית והגב' נ'ייקובס (ואולי גם הכסטר. כב"כ יהדות אמריקא ) גוף זה יפנה לערבים ויציע להם שותפות על יסודות אלה: The strengthening of the New Eastern Army ( composed of Arabs and Jews under Br. command) against the aris powers by 100,000 suitable and competent Jews )אין ברדין מקמץ ביהודי א"י( The rest of the yishuv can supply many of the industrial etc. needs 3) ביטול שלטון אנגליה על הארץ והקמה ממשלה נבחרת. 4) שיחות יהודית ערבית בפיתוח הארץ. 5) ביטול ניצול כלכלי (?) של הארץ ויצירת בה"ס לעצמאות כלכלית. 6) יתרונות לערבים מהמשך ההתישבות היהודית ועזרת יהודי אמריקא. {0062-35} ומה יתנו הערבים ? The Arabs in turn should agree to the creation of a J.N.M. in Pal.including by, and to a free immigration ( limited only be the economic absorption of the country). (מי יעריך יכלת-קליטה זו של "עליה חופשית"? ) מילתא זוטרתא וו אינה מטרידה את ברדין, כמו כן אין הוא מטפל כלל בשאלת הקרקע כי הוא יודע ש- Neither Jews nor Arabs are in favor of the latest restriction imposed by the Br.Gov. אדם מאושר? אולם הוא המציא שיטה חדשה. לצורת שלטון : Both Jews and Arabs must assure each other of the non- domination of one group by the other ואין הוא מסתפק במיעוט פריטי לא רק בארץ אלא בפדרציה כולה! This applies to the Arab majority of the larger political leader and whichever group is in the majority in Pal., which I've envisage , would be a constituant part of that Federation. ברדין כמובן לא שואל כלל עצמו אם הערבים יסכימו לכך. הוא רואת רק מפריע אחד- "המנהיגות של השם". א"י לא תהיה מדינה, כי היא קטנה, ובעיני ברדין אין המודח של מדינות קטנות עכשיו מקובלת, והראיה - אירופה של היטלר. איני יודע אם {0062-36} ברדין מבין שאנגליה בתמיכת אמריקא נלחמת נגד שיטת היטלר בהשמדת המדינות הקטנות, ואם ברדין מציע גם למדינותהקטנות באמריקא להבלע ע"י ארצות הברית. "המודרניות" של ברדין כנראה מצטמצמת רק ביחס לא"י ולעס היהודי, אולם בלבולי ראשו של מחבר התזכיר ורצונו להיות גס מודרני וגם להבטיח לידיד'ם מתאימים אינו שבע משום סתירה, ובסעיף 24 הוא מכריז שגס הישוב וגס הערבים יצטרכו להסתלק משאיפתם למדינה מודרנית בארץ, כי סמכות הסוברניות תענק לפדרציה, אולם ברדין בכל זאת מפלה היהודים לטובה (לב יהודי!) The Jews in Palestine will have an autonomous common wealth within a larger Feder. whether Arabian or Near Eastern. The Jews will gain -- through the cooperation of the Arabs, the possibility of absorbing the millions of European Jews in the maximum capacity of Pal. מכאן נשאר רק לברדין להסביר באילה אמצעים יקבל הסכמה הערבים לפרוגרמה נפלאה זו - ובדדין מוסיף, אבל לא על הסכמת הערבים - אלא על הסכמת היהודים. בסעיפים האחרונים הוא מציע לציונים ולא ציונים לאהד - היהדות האמריקנית על יסוד מדיניות זו. ומה יהיה אחר כך - כשכל יהודי אמריקא יתאחדו על יסוד מדיניות זו? על שאלה קטנה זו אין תשובה בתזכיר, מלבד האזהרה החשובה מאוד כי גורם הזמן הוא מכריע ושההזדמנות שישנה עבשיו (?) אולי לא תשוב... וחבל;