יומנים > יומן - מלא 09/12/1928

{P001} {0097-107} כ"ו כסלו 9 דצמבר יום א' בישיבת המזכירות עם אבצוג. רפטור ופרומקין בררנו הסכסוך בין מ.פ.ח. ופחטר. היו חלוקידעות בדבר קביעת מחירי העבודה, לקבלת צבעים; פועל פשוט מקבל 30 גרוש. פועל מקצועי 32 ומעלה. הוא הסכים לשכר עבודה הקבוע בחיפה (גדול מזה שבת"א), מס מקביל, ביטוח תאונה, הכרת ועד הפועלים. המועצה דורשת מינימום של 35 גרוש לבעל מקצוע. הוא אינו מסכים אלא ל32-. הוא מסכים לבוררות, גם המועצה הסכימה לבוררות. השאלה היא מה יותר נוח למ.פ.ת.: לגמור בהסכם או בבוררות. אבצוג {0097-108} בעד בוררות והחלטנו על בוררות. בררנו הסכסוך עם "של". קיש יפגש היום עם המנהל וידרוש שיקיים ההסכם הקודם ימסור עבודת העמודים (00. לא"י) ללשכה וולפסון יפגש עם מרכז העבודה. לע"ע לא תעשה מלחמה נגד "של". פרומקין מציע לפרסם קומוניקט על המו"מ עם ההנה"צ בדבר העברת פועלים למושבה. לשלוח משלחת של מח"ע להנה"צ ולעיריה. מהר נעמיד שאלה זו בוה"פ. קלעי דורש לפנות לפ"ת ולחדרה בענין יום העבודה. טלפנתי לאוסישקין בדבר ישיבתו עם הוה"פ - הוא לא נוסע לוה"פ בברלין, ומסכים לישיבה ביום ה' בבוקר בתשע. שאלתי אם יבוא לת"א או שאנו נבוא לירושלם "כמובן לירושלם" ענה... בשלש נסעתי עם גלובמן וקמיני לירושלם לישיבת מועצת פקידי הנה"צ. שליין ברר באריכות את טענות הפקידים נגד הנה"צ: 1) מאחרים בתשלומין 4-5 חדשים, תשלום שטר קודם לתשלום משכורת. משלמים עכשיו בעד אוקטובר ונובמבר, אולם חייבים עוד בעד 1/2 4 חדשים. 2) הנה"צ מזלזלת בזכיות הפקידים. המחלקה הכספית שלטת על הפקיד. מפטרים לא רק מפני צרכים {0097-109} ריאורגניזציוניים אלא גם מפני שהתקציב האדמיניסטרטיבי פוחת. 3) בחוקה נדפס בטעות שיעבדו בחורף 45 שעות במקום 43, כפי שהיה נהוג שלוש שנים. עכשיו דורשת הנה"צ עבודת 45 שעה כפי שנדפס בחוקה. 4) הרכב הועדה האדמיניסטרטיבית הוא לרעת הפקידים - יש בה רוב להנה"צ והיא מכריעה. 5) חצי יום חופש ביום ראשון לחנוכה נפסד השנה כי יום ראשון חל בשבת. 6) מפסידים לרגל פירושים לא צודקים בחוקה את זכות החופש השנתי. 7) סודרה קרן פנסיה. מנכים 4% מהמשכורת והנה"צ מוסיפה סכום מקביל. קיימת כבר 3 שנים. יש כבר 5,000 לא"י, אולם אין תקנות. והכל נמצא בידי הנה"צ. שליין דורש הסברה על מצב הפקידות בהסתדרות הציונית, הגנה מצד אגף עבודה על פקידי הנה"ץ בקונגרס ובישיבת הוה"פ, בקורת החוקה הקיימת. התאונן מרה על מערכת דבר - משפט ברגר לא מצא הד, המערכת השמיטה ממאמרו של ברגר הדברים הרעים על פקידי ההסתדרות, ולא השמיטה הדברים על פקידי הנה"צ. טובמן סובר שיש ניגוד בין האינטרסים הפרופ. ובין המסירות הציונית. מתאונן על חוסר הד בצבור הפועלים לדרישות הפקידים, על חוסר יחס מצד ההסתדרות. המורים יכלים להלחם והם {0097-110} מכריזים בכל פעם שביתה, אך לפקידים אין על מי להשען. בכלל רופף הקשר בין ההסתדרות ובין הפקידים. אין הפקידים נתבעים ע"י ההסתדרות. חסר גם קשר עם "דבר". ויסוצקי התלונן שאין להסתדרות ידיעה על עניני הפקיד. מקודם שנאו את הפקידים, עכשיו לא אוהבים אותם. גם כשהיו שפרינצק וקפלנסקי בהנהלה לא היו טובים מחברי הנה"צ עכשיו. בן שמש מפקפק אם השידוך בין הפקידים וההסתדרות עלה יפה. קבל על חוסר ארגון של הפקידים עצמם. הועד מתחלף בכל יום, ואינו יודע לעמוד על עניני החברים. דרוש תוקף. החברה ביתאלי התאוננה שהוה"פ אינו מגין על דרישות הפקידים. הארגון - זהו קשר עס ההסתדרות. אולם בהסתדרות חושבים אח הפקידים לשבעים ולא מתענינים בהם. אולם גם גורל הפקיד קשה - כשהוא מפוטר הוא רעב ללחם. לוין דורש שהפקידים יתנהגו בתוקף כמו הפועלים. לעבוד באמונה - ובשעת הצורך לשבות. נחוץ כוח הסתדרותי. בן זכאי דורש מהוה"פ לעשות רויזיה של החוקה. דברו גלובמן וקמיני. בדברי בסוף הישיבה בארתי שאין להביא את שאלותיהם לפני הוה"פ הציוני - בארץ יש לסדר אותם . ההסתדרות מתיחסת לפקידים כמו לכל קבוץ עובד אחר. הענינים של הפקידים אינם קשים וטרגיים כמו של סוגי פועלים אחרים - אבל רצינותם נמדדת רק בקנה מדה של הנוגעים בדבר. יש סולם ערכין בנוגע לעבודה - חקלאות חשובה בתנועה יותר מעבודה אחרת, אבל ביחס לעובד אין הבדל. אנו מתנגדים לשביתות בלי טעם מספיק ובלי הכרח קיצוני. השביתות המרבות של המורים הן מחוסר אחריות ומעשה פלילי. אבל נעמוד על זכות {0097-111} השביתה אפילו בהנה"צ - אם יהיה הכרח בכך ונגין על זכות הארגון של הפקידים בכל כוהנו גם בארץ. וגם בקונגרס, אמנם יש לנו טענות נגד צבור הפקידים - אינם נותנ ים מה שיכלו לתת לתנועה, אבל אין זה משנה וקובע את יחס ההסתדרות לארגון הפקידים ולדרכיהם.